<h1>ערוך</h1>
<h2>דף ב.</h2>
אף המביא מן הרקם ומן החגר — פי' "קדש ברנע" (דברים א', י"ט) תרג' רקם גיאה.
<b>הערוך ערך רקם א</b>
מן הרקם ומן החגר — "בין קדש ובין שור" (בראשית כ', א') בין רקם ובין חגרא.
<b>הערוך ערך חגר א</b>
מהגמוניא להגמוניא — פי' שלטונין.
<b>הערוך ערך הגמון</b>
<h2>דף ו.</h2>
שמע קן קולמוסא וקן מגילתא — פי' אפילו שמע שאמר הבעל כתוב גט לאשתי פלונית שאני מגרשה, וראה הסופר שלקח הקולמוס והמגילה לכתוב בה הגט לשמה — דיו, ורב האי פי' שמע קל קלמוס — שמע חיתוך הקולמוס וחיתוך המגילה שחתך הסופר לכתוב בו הגט שכן בלשון ערבי חיתוך הקולמוס קורין קטע אלקלם, וחיתוך המגילה שחתך הסופר לכתוב בה הגט קטע אל רק. פ"א, קן קלמוסך דשמע דאמר ליה לסופר תקן קלמוסך לצורך הגט ותקן מגלתך שהוא הקלף, פ"א, שמע קול תיקון הקולמוס וקול תיקון המגילה.
<b>הערוך ערך קן א</b>
מתיבאתא בגירסייהו טרידן — כלומר חכמי בתי מדרשות.
<b>הערוך ערך מתיבאתא</b>
ורב יוסף אמר, מחלוקת ליוחסין, אבל לגיטין — עד ארבא תנייתא דגישרא — פי' ערבה שניה העומדת בצד הגשר. פ"א, מקום שקושרין בו ספינה שניה.
<b>הערוך ערך ארב ד</b>
רבה בר אבוה מצריך מערסא לערסא, ורב ששת משכונה לשכונה, ורבה באותה שכונה — פי' בלעז ערסא — ריוני, והיא גדולה מן השכונה, ושכונה בלעז — קונטרדא.
<b>הערוך ערך ערס ה</b>
<h2>דף ו:</h2>
וכתב ליה בלא שרטוט, ואמר רבי יצחק, שנים — כותבין בלא שרטוט, שלשה — אין כותבין, במתניתא תני, ארבעה — אין כותבין, שלשה — כותבין — פי' סרגול.
<b>הערוך ערך שרטט</b>
<h2>דף ז.</h2>
שלחו למר עוקבא, זמרא מנא לן דאסיר, שרטט וכתב להו, "אל תשמח ישראל אל גיל בעמים" (הושע ט', א'), ולישלח להו, "בשיר לא ישתו יין" (ישעיה כ"ד, ט'), — אי מההיא הוה אמינא, הני מילי זמרא דמנא — אסיר, אבל זמרא דפומא — שרי, קא משמע לן.
<b>הערוך ערך זמר א</b>
"וקינה ודימונה ועדעדה" (יהושע ט"ו, כ"ב) כל מי שיש לו קנאה על חברו ודומם, שוכן עדי עד עושה לו דין.
<b>הערוך ערך קן ד</b>
"וצקלג ומדמונא וסנסנה" (יהושע ט"ו, ל"א) רב אחא חתים בה מי שיש לו צעקת לגימא על חבירו, שוכן בסנה עושה לו דינו.
<b>הערוך ערך צקלג</b>
כלילא מנא לן דאסור, א"ל, דתנן (סוטה מ"ט ע"א) גזרו על עטרות חתנים. רב חסדא אמר, אמר קרא כתיב "הסר המצנפת והרם העטרה" (יחזקאל כ"א, ל"א), וכי מה ענין מצנפת אצל עטרה וכו' — "הפארים והצעדות" (ישעיה ג', כ') תרגומו כליליא ושירי.
<b>הערוך ערך כליל א</b>
בפולמוס של אספסיאנוס גזרו על עטרות חתנים ועל הארוס — והוא כלי שיר. ובלעז טימפנו ויש שקורין טנבורא וכן קורין בל"ע, ויש עוד פ"א באלית ובטבלא.
<b>הערוך ערך ארוס ב</b>
רבינא אשכחיה למר בר רב אשי דגדיל כלילא לברתיה וכו' עד — דומיא דכהן גדול — בגברי, אבל דנשי — שרי, וקיי"ל הלכתא כמר בר רב אשי בכולא תלמודא בר ממיפך שבועה וחיורא.
<b>הערוך ערך עטר א</b>
"אם שלמים וכן רבים" (נחום א', י"ב) אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמים יעשה מהן צדקה.
<b>הערוך ערך שלם</b>
<h2>דף ז:</h2>
א"ר ירמיה, לא קשיא, הא — ר' יהודה, הא — רבנן, דתנן בפ"ב בחלה (מ"ב) עפר חו"ל שבא בספינה לארץ — חייב במעשרות ובשביעית. א"ר יהודה, אימתי בזמן שהספינה גוששת — פי' קרקעית הספינה נוגעת בקרקע הים.
<b>הערוך ערך גשש א</b>
<h2>דף ח.</h2>
כל ששופע ויורד מטורי יסמניס ולפנים ארץ ישראל — מטורי יסמניס "מהר ההר תתאו לבוא חמת" (במדבר ל"ד, ח') תר"י מטורי יסמנים.
<b>הערוך ערך טר ג</b>
והנסין שבים רואין אותן כאילו חוט מתוח עליהם — "איי הגוים" (בראשית י', ה') תרג' נסי אומיא.
<b>הערוך ערך נס ב</b>
<h2>דף ח:</h2>
הקונה שדה בסוריא כקונה בפרוורי ירושלים — "ושדה מגרש עריהם" (ויקרא כ"ה, ל"ד) תר"י פרוורי קרויהון, "ירעשו מגרשות" (יחזקאל כ"ז, כ"ח) תרג' יזועון פרווריא.
<b>הערוך ערך פרוור</b>
כותבין עליו אונו אפילו בשבת — פי' אונו — שטר המכר, בל"י קורין אותו אונו.
<b>הערוך ערך אן ד</b>
<h2>דף ט.</h2>
חוץ מאחד מרבוא שבהן — פי' אחד מריבוא לאו כל כך דוקא דצריך למימר הכי, אלא אפילו אמר אחד מריבוא לא יצא בן חורין, דמסתברא דאותו אחד מריבוא אדידיה קאי יש ששונין חוץ מאחד מרובו — ופי' חוץ מדבר אחד שהוא הרוב.
<b>הערוך ערך רב ד</b>
<h2>דף י:</h2>
ערכאות של גוים — כבר פי' בע' הרמיז.
<b>הערוך ערך ערך</b>
<h2>דף יא.</h2>
שמות מובהקין — כבר פי' בע' הרמיז.
<b>הערוך ערך שם א</b>
היכי דמי שמות מובהקין, אביי אמר, כגון הורמיז ואבא דיינא בר שבתי — פי' שמות מובהקין — אנשים חשובים ידועים שמתרחקין מדבר שקר ומקבלת שוחד, כגון פלוני ופלוני שהיו באותו הזמן, ודוקא בערכאות שהוא מושב קבוע לדון לשרים ולשופטים.
<b>הערוך ערך הרמיז ג</b>
רבינא סבר לאכשורי בכינופיא דארמאי, א"ל, רפרם, ערכאות תנן — פי' שמתקבצין לצוותא בעלמא לאו מושב בית דין.
<b>הערוך ערך כנף ב</b>
הא בעינא כתב שאינו יכול להזדיף וליכא בדאפיצן — עפצים בלעז גלי ובל"ע עפץ.
<b>הערוך ערך אפץ</b>
<h2>דף יד.</h2>
דמוריקא — נרד וכרכום (שה"ש ד', י"ד) תרג' רשק ומוריקא.
<b>הערוך ערך מריקא</b>
רב ששת הוה ליה אשרתא דסרבלא במחוזא — פי' זבין סרבל באמנה במחוזא. פ"א, חבילה של בגדים.
<b>הערוך ערך אשר ב</b>
ר' אחי בר יאשיה הוה ליה אוספקא דכספא בנהרדעא — פי' צלוחית של כסף ותר"י "צנצנת" (שמות ט"ז ל"ג) איספקא.
<b>הערוך ערך אספקא</b>
<h2>דף יד:</h2>
טב טב רמו ליה — פי' בטוב טוב הכוהו.
<b>הערוך ערך טב א</b>
הן אמה וכובעיהן אמה ומדברין מחציין — פי' נראה כמו שמדברין מחציין מפני שמראש הכובע עד פיו אמה כמו מפיו עד רגליו.
<b>הערוך ערך דבר ב</b>
וחכ"א, יחלוקו מספקא להו, וכן אמר, מה שירצה שליש יעשה, סבר, שודא דדייני — עדיף — כלומר נתינתו לאחד מהן עדיף מחילוקו. פי' שודא למה שהוא נוטה דעתו לידע באומדנא שהוא שלו יתננו לו.
<b>הערוך ערך שד ה</b>
שודא — דרך לשון ארמי להבליע ח' וע' כגון שודא דדיינא שיהא שוחדא.
<b>הערוך ערך סר ב</b>
<h2>דף טו.</h2>
מעשה באמן של בני רוכל שהיתה חולה, ואמרה, תנתן כבינתי לבתי — "והצניפות והרדידים" (ישעיה ג', כ"ג) תרג' וכתריא וכבינתיא.
<b>הערוך ערך כבינת רד ב</b>
<h2>דף טו:</h2>
אמר רב חסדא, גידוד ה' ומחיצה ה' — אין מצטרפין — פי' כגון גבשושית גבוה ה' טפחים והוסיף בנין ה' טפחים. "והרכסים לבקעה" (ישעיה מ', ד') תרג' ובית גידודין.
<b>הערוך ערך גד ה</b>
<h2>דף טז.</h2>
הנצוק והקטפרס ומשקה טופח — עיי' בע' טפח.
<b>הערוך ערך צק א</b>
הנצוק והקטפרס ומשקה טופח — כבר פי' בע' טפח.
<b>הערוך ערך קטפרס</b>
הנצוק והקטפרס ומשקה טופח — פי' משקין שנשפכו לארץ או ע"ג כלי ולא נבלעו יפה יפה, אם יש בהן ממש שאם יניח ידו עליהן נדבקין בידו ונעשית לחה שיעור כשיניח ידו על הבגד או על הכלי אם לא יודע מקום ידו — זהו משקה טופח, ואם יודע מקום הנחת ידו — זהו טופח על מנת להטפיח.
<b>הערוך ערך טפח ב</b>
<h2>דף יז.</h2>
רבה בר בר חנה חלש, על לגביה רב יהודה ורבנן לשיוליה ביה... אדהכי אתא ההוא חברא ושקלא לשרגא מקמייהו, אמר, רחמנא אי בטולך אי בטולא דבר עשו, למימרא דרומאי מעלו מפרסאי, והתני ר' חייא, "אלהים הבין דרכה והוא ידע וגו"' (איוב כ"ח, כ"ג) ידע הקב"ה בישראל שאינן יכולין לקבל גזרתן של רומיים עמד והגלן לבבל, לא קשיא, הא — מקמי דאתו חברי לבבל, הא — בתר דאתו חברי לבבל — שהיו מאז החברים האלה במדי ופרס, שהיו פרסיים קורין לכומרין חברין והיו אותן חברין רעים מאד ומצירין לישראל, כדאמרינן בסוף כירה (שבת מ"ה ע"א) מהו לטלטולי שרגא דחנוכתא מקמי חברי בשבתא — פי' שגזרו שלא להדליק נר שום אדם אלא לתועבותיהן ביום אידם והיו ישראל מדליקין בסתר, ואם יראו חברים נר חנוכה ידעו שמדליקין בבתיהן.
<b>הערוך ערך חבר ב</b>
איתמר, מפני מה תיקנו זמן בגטין, ר' יוחנן אמר, משום בת אחותו — פירוש כיון שאין טורפין בזמנו של גט לא ממשעבדי ולא מבני חרי, למה לי למכתב ביה זמן, ר' יוחנן אמר, משום בת אחותו — דזמנין דזניא ומחפה עליה. ירו' גיטין (פ"ד ה"ג) מעשה באחד שהיה נשוי בת אחותו וזינתה עד שהיא אשת איש ועמד וגירשה והקדים זמן הגט, אמר, מוטב תידון כפנויה ואל תידון כאשת איש. זה המעשה בירושלמי בפ' השולח גט לאשתו.
<b>הערוך ערך בת אחותו</b>
<h2>דף יט.</h2>
קומוס וקלקנתוס — עיי' בע' קלקנתוס, פי' הוא השרף כמו שאמרנו (שבת כ"ג ע"א) כל השרפים יפין לדיו ובלעז גומא.
<b>הערוך ערך קומוס</b>
בסם בסיקרא בקומוס ובקלקנתוס — פי' בלעז ויטריאולו ובל' ישמעאל אלזאג.
<b>הערוך ערך קלקנתוס</b>
קנקנתוס אמר רבא בר שמואל, חרתא דאשכפי — השחור כחרת הצביעה שצובעין בו העורות. פ"א, חרת — דיו, דהכי גרסינן בגמ' אמר רבה, חרת שאמרו דיו, תניא נמי הכי, שחור כחרת וחרת שאמרו דיו, ולימא דיו אי אמר דיו הוה אמינא כי פכחותא דדיותא, קמ"ל כי חריותא דדיותא, על כן אמרו כחרת כשחור שבו.
<b>הערוך ערך חרת א</b>
במי טריא ואפצא — פי' פרי ששמו כך.
<b>הערוך ערך טריא</b>
הא דתני רב חנניא, גט שכתבו במי טריא ואפצא — כשר — עפצים בלעז גלי ובל"ע עפץ.
<b>הערוך ערך אפץ</b>
בשחור ובשיחור — פי' שחור — כלי ברזל, כדתנן בהסייף פי"ג בכלים (מ"א) השחור והזוג של מספריים שנחלקו ורושם בו את המגילה, שיחור — גחלים שכבו. "נופח פחם" (ישעיה מ"ד, ט"ז) תרג' נפח נור בשיחורין, "ופעל בפחם" (שם מ"ד, י"ב) תרג' ונפח נור בשיחורין.
<b>הערוך ערך שחר א</b>
שאין מי מילין ע"ג מי מילין — פי' ר' אבהו אמר אם הקלף שהגט כתוב עליו היה מעובד בעפצא, רושם לו מי שיודע לכתוב במי עפצא, ושאינו יודע לכתוב — כותב על הרושם, דקיימא לן אין מי מילין שהוא עפצא ע"ג מי מילין רב פפא אמר, רושם לו ברוק.
<b>הערוך ערך מל יג</b>
<h2>דף יט:</h2>
שטר אמנה — פי' שטר אמנה — כתוב לי שטר חוב על עצמך והאמן לי עד זמן פלוני ואתן לך הממון.
<b>הערוך ערך אמנה א</b>
בדקינן ליה במיא דנרא — פי' מי צבע של תכלת שצובעין בו צמר ובגדים. פירוש אחר שפי' ר"ח זצ"ל, אמר שמואל, נתן לה נייר חלק ואמר לה הרי זה גיטיך, אם היה כהן — אסורה לו, חיישינן שמא במי מילין כתבו שהוא עפיץ וכו' עד דבדקינן ליה במיא דנרא והוא מי קליפת רימון מגיהין הכתב בעפץ, ירושלמי (גיטין פ"ב ה"ג) גברא דבעי מיכתב כתב מסטוריקון לחבריה, כתב ליה במי מילין והדיין דמקביל ליה שפך עליה דיו שאין בו עפצא והוא קולט מקום הכתב ומתראה, ועוד פי' מעבירין עליו מי רימונים ואם כתוב עליו במי מילין מראה בו כתב במיא דנרא, ואי פליט כגון דיו — אמרינן כתב הוה ביה, וכי פליט מנא לן דגט הוה ביה, דילמא ענינא אחרינא הוה ביה והוא הוה דפליט, ופרקינן, שמואל נמי חיישינן קאמר.
<b>הערוך ערך נר ד</b>
<h2>דף כ.</h2>
אבל לא בכתב שעל כיפה ואנדוכתרי — פי' כיפה של צמר ארוגה אם רקם באריגה גט אשה או גט חירות — אינו גט.
<b>הערוך ערך כפה</b>
אבל לא בכתב שעל גבי כיפה ואנדכתרי — פי' אנדכתרי — מביאין הוצים וצובעין אותם ומציירין בהן כתב כמו שעושין הישמעאלים במחצלאות כותבין אותיות ונקראות וכגון אם כתב ברקימה או מעשה מחט כגון זה אינו גט.
<b>הערוך ערך אנדכתרי</b>
הא — דחק תוכות, הא — דחק יריכות — פי' בע' תך.
<b>הערוך ערך ירך</b>
הא דחק יריכות — פי' האי דתני שהחקיקה כתיבה — בדחקק יריכות, והן מקום הדיו רשימת הכתב שמושך הלבלר עליו הדיו, והא דתני שהחקיקה אינה כתיבה — כשחקק מקום החלק ונשאר החלק ונשאר מקום הדיו בולט ועומד כמות שהיה ואקשינן וחקיקת תוכות אינה כתיבה, ורמינהו לא היה כתבו של ציץ שוקע, וי"א, פרשת סוטה אלא בולט, והא דינרי זהב — כשטובע אותם במטבע החלק שבתוך האות שוקע והאות בולט, ופרקינן, כדינרי זהב דבולטות הירכות, ולא כדינרי זהב והאי שלא היה שוקע אלא בולט שהיה מכה בטס מאחוריו ודוחה מקום הכתב כיריכות ובולטות מלפניו, ודינר זהב היריכות בולטות ותוכן חקוקות. כללא דמילתא כל דבר שנעשה מעשה ביריכות עצמן בין בחקיקה מלפניו, כגון האות מקום הדיו בין בחקיקה באחריו ובליטה מלפניו — כתיבה היא.
<b>הערוך ערך תך ב</b>
בולט כדינרי זהב.
<b>הערוך ערך בלט</b>
רושמא — מחרץ חריץ או כנופי מכניף — פי' כגון הרושם בחותם על השעוה חורץ מקום החקיקה והמקום הבולט נשאר כמו שהיה או דוחה בחריצתו מהנה ומהנה ומקבץ כמין גבשושית וזהו הבולט המקובץ מהנה ומהנה, השיבו, מחרץ חריץ.
<b>הערוך ערך רשם</b>
<h2>דף כ:</h2>
ת"ר, הרי זה גיטך והניר שלי וכו' בעי רב פפא, בין שיטה לשיטה מהו וכו' עד לא צריכה דמעורה — פי' כגון הלמד של מטה מגעת לשיטה של מעלה וכן הנונין לשיטה של מטה.
<b>הערוך ערך ער ג</b>
לרמי בר חמא נמי לא קשיא, בכתובת קעקע.
<b>הערוך ערך כתבת א</b>
בכתובת קעקע — פי' מנהג היונים שישרטו בבשרם וכותבין שם.
<b>הערוך ערך קעקע א</b>
אמר ר"ל, הגודרות אין להן חזקה — פי' כל דבר המהלך בדרכים ובשווקים שיתכן לומר מעצמו נכנס או אתה הכנסתו לביתך והחזקת בו — אין לו חזקה.
<b>הערוך ערך גדר ב</b>
<h2>דף כא.</h2>
אחר חיתום שטרות.
<b>הערוך ערך אחר ב</b>
אמר רבא, כתב לה גט ונתנו ביד עבדו וכתב לה שטר מתנה עליו — קנאתו ומתגרשת בו, ואמאי, חצר מהלכת היא וחצר מהלכת לא קנה וכו' — מאי טעמא דערים בצורות ביהודה דלא ניידי.
<b>הערוך ערך חצר ב</b>
שליחות לקבלה מדעתה איתא, בעל כרחה ליתא וכו'.
<b>הערוך ערך שלח א</b>
<h2>דף כא:</h2>
מקיש יציאה להויה והלכה והיתה.
<b>הערוך ערך הויה</b>
<h2>דף כב.</h2>
מצה חיפה דיפתרא — כבר פי' בע' חפה.
<b>הערוך ערך מצה א</b>
שלש עורות הן, מצה, חיפה ודיפתרא — מצה — כמשמעו, מה מצה דלית בה שאור ולא שום דבר אלא קמח עצמו, אף האי עור נמי, חיפה — דמליח ולא קמיח ולא עפיץ וכו'.
<b>הערוך ערך חפה א</b>
<h2>דף כג.</h2>
שפוי ונשטתה וחזר ונשתפה — פי' חזר לדעתו.
<b>הערוך ערך שף ו</b>
<h2>דף כה.</h2>
קטן ואנפליא — פסולין — והוא כמו אמפליא שפירשנו למעלה.
<b>הערוך ערך אנפליא</b>
<h2>דף כה:</h2>
ומיחל ושותה דברי ר"מ ס"א, מתחיל ושותה מיד — פי' הלוקח יין מבין הכותים, אומר, ב' לוגין שאני עתיד להפריש תרומה הרי הן בתחתית הנוד וכן המעשר אחריהן, והוא כגון נוד שיש בו ק' לוגין יין, והוא בדרך ואין אצלו כלי אחר, ושאר יין שבנוד חולין. ורב האי פי' מוהל ושותה כמו "סבאך מהול במים" (ישעיה א', כ"ב).
<b>הערוך ערך חל א</b>
<h2>דף כו.</h2>
אי אתה מודה שמא יבקע הנוד ונמצא שותה טבלים למפרע, א"ל, לכשיבקע הנוד — פי' לכשיבקע הנוד ונשפך היין ואין שם יין בנוד שיאמר זה התרומה והמעשר, אם באותה שעה ישתה — הן טבלים, אבל קודם שישפוך הנוד — לא.
<b>הערוך ערך בקע ג</b>
הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן וכו' — זהו תורף והשאר טופס.
<b>הערוך ערך טפס א</b>
<h2>דף כו:</h2>
אמר רב, הלכה כר' אלעזר. קרי רב עליה דר' אלעזר, טובינא דחכימי.
<b>הערוך ערך טב א</b>
<h2>דף כז.</h2>
מצא בחפיסא או בגלוסקמא גמרא מאי חפיסא, אמר רבה בר בר חנה, חמת קטנה.
<b>הערוך ערך חפס</b>
המביא גט אם אבד הימנו אם מצאו לאלתר — כשר, ואם לאו — פסול. מצאו בחפיסה או בגלוסקמא אם מכירו — כשר ובגמ' מאי גלוסקמא, אמר רבה בר שמואל, טליקא דסבי ובל"י תיבה — גלוסקוס ויש ספרים שכתוב דלוסקמא.
<b>הערוך ערך גלסקם</b>
דלוסקוס — כבר פירשנו בע' גלוסקום.
<b>הערוך ערך דלוסקום</b>
אית דאמרי היכא דתרו כיתנא ואע"ג דהוחזקו, דלא שכיחי שיירתא — "וכל משרת ענבים" (במדבר ו', ג') תרג' וכל מתרות ענבין.
<b>הערוך ערך תר ו</b>
<h2>דף כח.</h2>
מאי גלוסקמא, אמר (רבא)
<b>רבה] בר שמואל, טליקא דסבי — כבר פי' בע' גלסקם. [הערוך ערך טלק א</b>
כיון דאפליג אפליג — פי' ר"ח כמו פלגס כלומר כיון שעברו פ' שנה והוא גבול הגבורות והפליג עד קרוב לק' שנה מזקין הרבה.
<b>הערוך ערך פלג א</b>
<h2>דף כח:</h2>
על עיר שהקיפוה כרקום — ירושלמי בפ' כל גט (פ"ג ה"ד) איזהו כרקום, כגון זונין ושלשלאות וכלבים תרנגולין ואסטריטאות מקיפין את העיר. "ובנית מצור" (דברים כ', כ') תרג' ותבני כרקומין. "ויבא המעגלה" (ש"א י"ז, כ') תרג' ואתא לכרקומא. וכן תרג' "ושאול שוכב במעגל" (שם כ"ז, ה').
<b>הערוך ערך כרקום</b>
א"ר אליעזר, כי מקבלי שוחדא מקמי דליחתם פורסישמנג — פי' הדיין הגדול.
<b>הערוך ערך פרסישמנג</b>
מקומנטריסין של אומות העולם איש פלוני נהרג — פי' אע"ג דקיימא לן גוי מסיח לפי תומו מהימן מילתא דשייכי בגווה כגון דאמרי בבית דין שלנו נהרג לא מהימן דעבידי לאחזוקי שקרייהו.
<b>הערוך ערך קמנטריס</b>
<h2>דף כט:</h2>
אמר מר בר רב אשי, הא דאבא קטינותא היא — פי' זו שאמר מדעת קטנה. פ"א, בימי קטנותו אמרה.
<b>הערוך ערך קטן א</b>
<h2>דף ל.</h2>
ואע"ג דלא אתא לידיה, אמר רב, במכרי כהונה ולויה — פי' אוקמה רב למתניתין במכרי כהונה ולויה, כדכתיב "לבד ממכריו על האבות" (דברים י"ח, ח') מה מכרו אבות זה לזה אתה בשבתך ואני בשבתי, וכן כל אדם הידוע שנתן כל מתנותיו לפלוני כהן אין לכהן אחר חלק בהן אלא הן בחזקת אותו כהן אע"פ שלא הגיעו לידו עדיין, וכן מעשר ראשון ללוי וכן מעשר עני לעני.
<b>הערוך ערך מכר א</b>
לא צריכא דהדר אקון, מהו דתימא, אקנתא מילתא היא, קמ"ל — פי' אקון חזרו לירוקותן כלומר חזרו לחיות. פי' אחר, אקנתא לשון חזקה.
<b>הערוך ערך אקון א</b>
<h2>דף ל:</h2>
מיתה שכיחא עשירות לא שכיחה, אמר רב, היינו דאמרי אנשי, מית חברך — אשר, אתעתר — לא תאשר — פי' האמן.
<b>הערוך ערך אשר ב</b>
ר"ל אמר, אפילו הניח מלא מחט גובה מלא קרדום, כמעשה דקטינא דאביי — פי' קטינא דאביי בר"ג דפ' מי שהיה נשוי (כתובות צ"א ע"ב) ההוא גברא דהוו מסקו ביה מאה זוזי הוו ליה תרי קטיני וכו'.
<b>הערוך ערך קטן ו</b>
<h2>דף לא.</h2>
בקדים של מוצאי החג.
<b>הערוך ערך קדם ב</b>
בג' פרקים בודקין את היין, בקדים של מוצאי החג, ובהוצאת סמדר, ובשעת כניסת מים לבוסר — בפ' כיצד מברכין בגמ' חוץ מן היין (ברכות ל"ו ע"ב) א"ר אסי, הוא בוסר הוא גירוע... ושיעורו כפול הלבן. "כי השעורה אביב" (שמות ט', ל"א) תר"י ארום שערייא הוה בסירן.
<b>הערוך ערך בסר א</b>
<h2>דף לא:</h2>
"רוח קדים חרישית" (יונה ד', ח') אמר רב יהודה, בשעה שמנשבת עושה תלמים בים — כמו "לא תחרוש" (דברים כ"ב י'). א"ל, אי הכי היינו דכתיב "ותך השמש על ראש יונה" (יונה שם) — פי' אי הכי דאמרת דקשה וצונן הוא מאי ותך השמש אלא ש"מ חם הוא. מאי חרישית — שמשתקת כמו החרש כמו "והחריש יעקב" (בראשית ל"ד, ה'), וחם הוא שמשתקת שאר רוחות הצוננים.
<b>הערוך ערך חרש ד</b>
א"ל, מקמי פלגאה ניקום — כלומר על כל דבר חולק ומפליג.
<b>הערוך ערך פלג א</b>
ואלמלא בן נץ מעמידה מחריב כל העולם, שנאמר "המבינתך יאבר נץ יפרוש כנפיו לתימן" (איוב ל"ט, כ"ו) — פי' שמעמידה לאותו רוח.
<b>הערוך ערך נץ ה</b>
חליף ואזיל רב אחא בר יעקב כי יתיב בגוהרקא דדהבא ופריס עליה סרבלא דכרתי — פי' כסא של זהב.
<b>הערוך ערך גהרק</b>
סרבלא דכרתי — בע' כרת.
<b>הערוך ערך סרבל</b>
ופריס עליה סרבלא דכרתי — פי' מין צבע ירקרק. תרגום "החציר" — כרתי בשביל שהן ירוקין ובלעז פרסני.
<b>הערוך ערך כרת א</b>
שדיא נשיב — פי' רוח קדים מנשבת "כנוע עצי יער" (ישעיה ז', ב') תרג' כאישדוות אילני.
<b>הערוך ערך שד ג</b>
עדי מסורא דדייק קראי — פי' אמר רב אחא בר יעקב, הני ודאי מסורא נינהו דדייקי קראי.
<b>הערוך ערך עד ד</b>
<h2>דף לב.</h2>
שופתא דמרא רפיא — פי' יד של גרזן מתייבש ומתחלחל.
<b>הערוך ערך שפת א</b>
אפילו סיכתא בדפנא רפיא — פי' יתד הנעוצה בכותל מתחלחלת.
<b>הערוך ערך סך ט</b>
אפילו קניא בכופתא רפיא — פירוש קנה שבסל, כדאמרינן בר"ג דפ' המוציא יין (שבת ע"ז ע"ב) כופתא — כוף תיב — פירוש כלי שיש בו בית קיבול הפוך הכלי מאחוריו ושב.
<b>הערוך ערך כף ז</b>
<h2>דף לב:</h2>
והא קיי"ל כר' יוחנן דאמר בר"ג האומר לחברו (קידושין נ"ט ע"א) צא וקדש לי אשה בא אחר וקידשה וחזרה בה, מהו, ר' יוחנן אמר, חוזרת, ור"ל אמר, אינה חוזרת.
<b>הערוך ערך חזר א</b>
<h2>דף לג:</h2>
כל מילתא דמתעבדא בבי עשרה — צריכה בי עשרה למשלפה — "וחלצה נעלו" (דברים כ"ה, ט') תרג' ירושל' ותשלוף סנדליה.
<b>הערוך ערך שלף ב</b>
<h2>דף לד.</h2>
גידול בר דעילאי שדר גיטא לדביתהו... אמר אביי, ברוך הטוב והמטיב ולא בטל הגט — גלויי דעתא בגיטא לאו מילתא היא עד שאמר בפירוש בטל יהא הגט הזה ואי הדר שליח ויהיב לה ההוא גיטא מיגרשא ביה.
<b>הערוך ערך יע"ל קג"ם</b>
אזל שליח אשכחה דיתבה ונוולה — פי' אורגת.
<b>הערוך ערך נוול ב</b>
גלויי דעתא בגיטא לאו מילתא היא.
<b>הערוך ערך גל ח</b>
והאי דאמר להו הכי משום דדפנוה — פי' הכוהו.
<b>הערוך ערך דפן ב</b>
ורבא, הא דקא רהיט בתרייהו ואמר להו, אשור הבו לה
<b>הייא], כי היכא דלישלם צערא דההוא גברא — פי' אשור הייא — מהרו מהרו. [הערוך ערך אשר ג</b>
אין אונס בגיטין — פי' כיון שנתן הגט על תנאי כך וכך, כלומר אם לא אבא מכאן עד שלשים יום ונאנס ולא בא וטוען אנוס הייתי ובטל הגט, אין ממש בדבריו אע"פ שנאנס כיון שלא נתקיים התנאי, הגט גט והגירושין גירושין גמורין.
<b>הערוך ערך אנס</b>
<h2>דף לד:</h2>
נחמני — הוא אביי כמפורש בע' אביי.
<b>הערוך ערך נחמני</b>
ואביי ורבא שכתבת הרי אנו מפרשים לך דאביי נחמני שמו ומפרשא בכמה דוכתי מגמרא, ונקיטי רבנן דבר אחוהי דרבה בר נחמני הוה ותלמידיה, וכיון דהוה שמיה נחמני כשם אבוהי דרבה לא הוה קרי ליה כל שעתא נחמני כשם אביו אלא הוה קרי ליה אביי בלשון ארמית כאדם שקורא אביו וסליק ליה אביי, וכיון שהיה מן האבות והגדולה קריוה רבנן הכי.
<b>הערוך ערך אביי</b>
<h2>דף לה.</h2>
שלחו מתם — פי' מארץ ישראל לבבל.
<b>הערוך ערך תם</b>
ולא קבילת מן כתובתה אלא גלופקרין אחד — פי' כסות עבה של צמר והן הן גושפקי וישנין תחתיהן בחורף ויש בהן ציציות כדי שיחממו האנשים.
<b>הערוך ערך גלפקר</b>
<h2>דף לו.</h2>
אפילו למ"ד נדר שהודר ברבים יש לו הפרה, על דעת רבים אין לו הפרה, והני מילי לדבר הרשות אבל לדבר מצוה וכו'.
<b>הערוך ערך נדר</b>
ההוא מקרי דרדקי דאדריה רב אחא דהוה פשע בינוקי ואהדריה רבינא, דלא אשכח דדייק כוותיה — פי' שהיה מכה אותן ביותר.
<b>הערוך ערך פשע</b>
רב צייר כוורא, ור' חנינא צייר חרותא — פי' צייר חריות של דקל.
<b>הערוך ערך חרת ג</b>
רבה בר רב הונא צייר מכותא — פי' ספינה, ורב חסדא היה כותב בגט ס' מחסדא, ורב הושעיה היה כותב ע' מהושעיה, ומכירין חתימות ידייהו, ומקומו זכור בע' חרותא.
<b>הערוך ערך מכתא</b>
פרוזבול אינו משמט, זה אחד מן הדברים שהתקין הלל וכו' זה גופו של פרוזבול, מוסר אני לכם איש פלוני ופלוני הדיינים שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה, והדיינין חותמין מלמטה או העדים — וכבר פירשנו בע' אסטרטיגי ובע' גט. פי' פרוז הוא פרוס תקנת הדבר כעין פורסא דמלתא (לקמן ל"ז ע"א) כלומר תקנה למלוה שלא יאבד ממונו ותקנה לעני שימצא מי שילונו.
<b>הערוך ערך פרוזבול</b>
<h2>דף לז.</h2>
לא צריכא דמנח אסיכי — פי' יתדות.
<b>הערוך ערך סך ט</b>
רב אשי מקני ליה גודמא בדיקליה וכתב עליה פרוזבול — פי' ענף.
<b>הערוך ערך גדם ב</b>
<h2>דף לז:</h2>
"וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו" (ויקרא כ"ה, מ"ה) אתם קונים מהם ולא הם קונין מכם ולא הם קונין זה את זה וכו'.
<b>הערוך ערך קן ו</b>
<h2>דף לח:</h2>
בתלת מילי נחתי בעלי בתים מנכסייהו, דסיירי נכסייהו בשבתא וכו' — פי' מחשבין כמה תקנות וכמה בניינים יעשו בהן למחר.
<b>הערוך ערך סר ב</b>
רב תנא הוא ופליג — פי' רב האי גאון זצ"ל, רב תנא הוא ופליג — רב הוא מכלל לוי, ובר קפרא, ור' שמעון בר רבי, ורבן גמליאל בר רבי שהן תנאין ועוד הוא מכלל אמוראי כגון שמואל, ורב הונא קמא, וזולתם. ואין ברייתא דוחה דבריו לפי שהוא תנא חולק עם תנא.
<b>הערוך ערך רב א</b>
<h2>דף לט:</h2>
שקל ההוא גברא כומתא ושדא לאמתא, אמר לה, קני הא וקני נפשך — כלומר קני נפשיך בחליפין. פי' גאון כומתא מגבעת רכה שהיא כמלא הראש ואין עולה למעלה מן הראש.
<b>הערוך ערך כמתא</b>
<h2>דף מ.</h2>
ההיא דסקרתא דעבדי דאיזדבן לגויים — פי' עיר.
<b>הערוך ערך דסקרתא</b>
<h2>דף מ:</h2>
עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים — פי' אפותיקי — אפו תהא קאי, כלומר שהראה לו שדה וא"ל לא יהא לך פירעון אלא מזה. ס"א, הפתק.
<b>הערוך ערך אפתק ב</b>
<h2>דף מב:</h2>
היכי דמי דלא כליא קרנא כגון שהכהו על ידו וצמתה ידו וסופה לחזור — פי' כגון "צמתו בבור חיי" (איכה ג', נ"ג) והוא כגון צמקה שאינו יכול לעשות בה מלאכה ואילו בא למוכרו פוחתתו בדמים וסופה לחזור.
<b>הערוך ערך צמת</b>
שבת גדולה ושבת קטנה — פי' שבת גדולה הוא הנזק, כדאמרינן (ב"ק פ"ו ע"א) שמין אותו כעבד, שבת קטנה כאילו שומר קישואים. פ"א, שבת גדולה הוא דמי צמיתת ידו שצמתה והוא נזק, ושבת קטנה שכבר בטלה והוא כפי' הראשון.
<b>הערוך ערך שבת א</b>
<h2>דף מג:</h2>
כיון שעשה לו גוי נימוסו יצא לחירות. מאי נימוסו, א"ר הונא בר יהודה, נשקי — והוא סימן בגופו של עבד, כלומר שכבר קנאו והוא עבדו של גוי. ורב ששת אמר, נימוס — זמן — כגון שקבע לו זמן אם לא אפרענו עד הזמן יהיה העבד קנוי לגוי.
<b>הערוך ערך נמס א</b>
מאי נימוסיה, אמר רב הונא בר יהודה, נשקי — פי' שתלה לו אדונו כלי זיין על שום לקנותו כמו "על פיך ישק כל עמי" (בראשית מ"א, מ') ותרג' יתזן כל עמי, ועוד "נשק ברזל" (איוב כ', כ"ז), "נושקי רומי קשת" (תהלים ע"ח, ט') פי' בע' נמס.
<b>הערוך ערך נשק א</b>
<h2>דף מד.</h2>
אם באנפרות פטור מלעשר — פי' אנפרות... שלקח אנס גוי באונס שלא כדין כדגרסינן בפ' הנזיקין (לקמן נ"ח ע"ב) בגמ' דלקח מן הסקריקין.
<b>הערוך ערך אנפרות</b>
שאני התם דקא משתרשי ליה — פי' דמי המעשר עצמו חשבו לו הגוי ונפרע מחובו שנושה לפיכך חייב לתת הדמים שחשב לו הגוי במעשר לתתם ללוי.
<b>הערוך ערך שרש</b>
המוכר עבדו לאפרהנג גוי — יצא לחירות — פי' עלילה כלומר גוי שיש לו עלילה על ישראל.
<b>הערוך ערך אפרההנג</b>
פוק עיין במכילתיך — פי' מכילתא — ברייתא שהיו בה טעמי התנאים. ר' ניסים זצ"ל פי' מכילתא — מגילתא, ג' בב' מתחלפין כמו "מכורותיך" (יחזקאל כ"א, ל"ה) מגורותיך. פ"א, מכילתא — מדה, כדמתרגמינן "משורה" (דה"י-ב' ג', כ"ט) מכילתא.
<b>הערוך ערך מכל א</b>
לקנסיה טפי חד — כבר פי' בע' חד.
<b>הערוך ערך טף ה</b>
שאני עבד דלא הדר ליה — על כן לא קנסינן ליה כולא האי בהמה מאי טעמא דהדרה ליה ויבא הנאה לידו לקנסיה וי"א דהיינו טפי חד אחד כנגד הקרן שיחזור בידו וישלם הקנס.
<b>הערוך ערך חד א</b>
אם תמצא לומר צרם אזן בכור ומת קנסו בנו אחריו — פי' סדק אזן הבכור בידו או מיעכו ועשה בו רושם.
<b>הערוך ערך צרם</b>
<h2>דף מד:</h2>
שדה שנתקווצה — תזרע למוצאי שביעית — פירוש שנטלו ממנה הקוצים.
<b>הערוך ערך קץ ד</b>
שדה שנתקווצה בשביעית — תזרע למוצאי שביעית, נטייבה או נדיירה — לא תזרע למוצאי שביעית — פי' מדייר שמכניס כל בהמות לשדה אחת כדי שתזדבל שיוציאו זבל ומזבלין השדה, כמו דיר של בהמה.
<b>הערוך ערך דר א</b>
מכרתיה לפלוני אנטוכי — לא יצא, לאנטוכי שבאנטוכיאה — יצא — תרג' ירו' "חמת" (במדבר י"ג, כ"א) אנטוכיא. "מהר ההר תתאו לבא חמת" (במדבר ל"ד, ח') אנטוכיא, "ואת החמתי" (בראשית י', י"ח) וית אנטוכיא.
<b>הערוך ערך אנטוכי</b>
<h2>דף מה.</h2>
אי לאו עכברא חורא מנא ליה וכו'.
<b>הערוך ערך חר א</b>
"לא תסגיר עבד אל אדניו" (דברים כ"ג, ט"ז) ר' אומר, בלוקח עבד על מנת לשחררו הכתוב מדבר.
<b>הערוך ערך לא א</b>
איבעיא להו,
<b>האי] מפני תיקון העולם, משום דוחקא דציבורא או דלמא דלא נגרבו בהן טפי. [הערוך ערך גרב א</b>
אתא יונה קא קריא, א"ל, מאי קאמר, א"ל, עיליש ברח עיליש ברח.
<b>הערוך ערך טייר</b>
עיליש ברח — שהיה רב עיליש יודע שיחת העופות ובאת יונה וצפצפה לפניו עיליש ברח עיליש ברח, קם וערק ואיתרחיש ניסא ואישתיזב.
<b>הערוך ערך מל ח</b>
עדי גברין נהרדעי גברין — כלומר אלה אנשים ואלה אנשים.
<b>הערוך ערך עד ד</b>
בחשן קידרא בכשפין — פי' כשהיתה הקדירה רותחת היו מכניסות ידיהן לתוכה וגוששות כל מה שבתוכה ונראה שמחמת צדקותן הוא, ולא הוא אלא מחמת כשפים.
<b>הערוך ערך בחש א</b>
<h2>דף מה:</h2>
ספר תורה שכתבו מין ישרף — פי' עובד ע"ז.
<b>הערוך ערך מן ו</b>
ציפן זהב או שטלה עליהן עור בהמה טמאה פסולות — פי' מלשון "בלות ומטולאות" (יהושע ט', ה').
<b>הערוך ערך טל ב</b>
ההיא טייעתא דאתיא חייתא דתפילי — פי' ערביתא.
<b>הערוך ערך טייע</b>
ההוא טייעא דאייתי חייתא דתפילי — פי' נוד.
<b>הערוך ערך חת ג</b>
אי מליא זיהרא, שדתינה לנהרא — פי' זיהרא — ארס.
<b>הערוך ערך זהרא</b>
<h2>דף מו:</h2>
הנהו בני מיכסי דיזפי זוזי מגויים ולא הוה ליה למפרעינהו, אתו קא גרבי להו.
<b>הערוך ערך גרב א</b>
<h2>דף מז.</h2>
ריש לקיש זבין נפשיה ללודאי — פי' אומה שאוכלין בני אדם.
<b>הערוך ערך לד ב</b>
שקל בהדיה חייתא וגללתא — פי' נוד ובתוכו אבן גלל.
<b>הערוך ערך חת ג</b>
שקל בהדיה חייתא וגללתא — פי' מרמו.
<b>הערוך ערך גלל ב</b>
גמירי דיומא בתרא כל דבעי מינייהו עבדי ליה כי היכי דליחיל אדמיה — פי' כיון שעושין לו רצונו מתמתק דמו ויש להן בו טעם. פ"א, שימחול על דמו. "החדלתי את מתקי" (שופטים ט', י"א) תרג' ית חליי. "מה מתוק מדבש" (שם י"ד, י"ח) תרג' מה חלי מדבשא. "ותהי בפי כדבש למתוק" (יחזקאל ג', ג') תרגום כדבש חלי.
<b>הערוך ערך חל ד</b>
בעינא מקמטינכו ואותבינכו — פי' אקשר ידיכם ורגליכם. "עונותיו ילכדנו את הרשע" (משלי ה', כ"ב) תרג' חובוי דרשיעא קמטין ליה.
<b>הערוך ערך קמט ב</b>
כל חד וחד מחייה חד חיתא, חרקינהו לשיניה — פי' כמו "חרק עלי שינימו" (תהלים ל"ה, ט"ז), "ויחרקו שן" (איכה ב', ט"ז).
<b>הערוך ערך חרק</b>
אמרה ליה ברתיה, לא בעית מידי למזגא. אמר לה, כרסי כרי.
<b>הערוך ערך כר א</b>
מר סבר דגנך ולא דגן גוי, ומר סבר דיגונך ולא דיגון גוי — פי' מ"ד דגנך ולא דגן גוי סבר כיון שלקח פירות שנגמרו מלאכתן מן הגוי דגן גוי קרינן בהו ופטור. מ"ד דיגונך סבר מה שאתה מדגן דהוא ממרח כלומר מירוח דישראל הוי גמר מלאכה למעשר ולא מירח גוי, דלעולם חייב לעשר פירות הלוקחין מן הגוי קודם שימרחו משום דאין קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר.
<b>הערוך ערך דגן</b>
[הכא במאי עסקינן] בסוריא וקא סבר כבוש יחיד [לא] שמיה כיבוש — פירות סוריא שכיבשה דוד מלך ישראל יחיד הוא.
<b>הערוך ערך כבש ד</b>
<h2>דף מט:</h2>
אשה יוצאה לרצונה ושלא לרצונה והאיש אינו מוציא אלא לרצונו, אפשר דמשהי לה בגיטא.
<b>הערוך ערך איש</b>
<h2>דף נ.</h2>
מאי עידית, — שפאי עידית — פי' נשחתה והיא פחותה מן הזיבורית.
<b>הערוך ערך שף יב</b>
<h2>דף נא.</h2>
שוורים מנתחי אהדדי כיסין לא מנתחי אהדדי.
<b>הערוך ערך נתח</b>
<h2>דף נב.</h2>
לא למכור עבדים וליקח שדות, דלמא לא משפיין — "והנה איננו [עמו... כי איננו] אלי" (בראשית ל"א, ב', ה') תרג' ירושלמי והא ליתינון שפיין לקיבלי.
<b>הערוך ערך שף ג</b>
<h2>דף נב:</h2>
המטמא, והמדמע, והמנסך גמר' אתמר מנסך, רב אמר, מנסך ממש, ושמואל אמר, מערב — יין נסך עם יין כשר וכו' עד אמר לך מערב היינו מדמע וכו' עד אבל מדמע דהפסד מועט שיכול למכרו לכהן בדמי תרומה חוץ מדמי אותה סאה.
<b>הערוך ערך דמע</b>
<h2>דף נג.</h2>
אי מטמא תרומה משום דקא מפסיד לה לגמרי 00— פי' דאסירא באכילה לעולם כדאמרן, אבל (מטמא)
<b>מדמע] דלא קא מפסיד לה לגמרי — אימא לא — פי' דמותרת בהנאה כדאמרינן בהמפריש פ"ד בתרומה (מ"ז) ר' אליעזר אומר תרומה עולה במאה ואחד — פי' אם נפלה סאה אחת של תרומה בק' חולין לוקח מהן אחד ואומר זו היא התרומה שנפלה והשאר מותר ואם החולין פחות מק' אסור הכל. [הערוך ערך רם</b>
פרה שהכניסה לרבקה על מנת שתינוק ותדש — פי' רבקה צמד פרות שעומדות ביחד ג' או ד' לדוש. פ"א, לרבקה — לפטומה מלשון "עגלי מרבק" (ירמיה מ"ו, כ"א), ודשה — כשרה, בשביל שתינוק ותדוש — פסולה, הנה כיון שנתכוון לדוש פסולה, "ועגלים מתוך מרבק" (עמוס ו', ד') תרג' מגו רבקה.
<b>הערוך ערך רבק</b>
<h2>דף נד.</h2>
ההוא דהוה קרי לחבריה דיירא בר דיירתא — פי' גר בר גיורת.
<b>הערוך ערך דייר</b>
<h2>דף נד:</h2>
ודילמא דחזוניה בפשפש, — קשיא — פי' שער קטן בתוך שער גדול.
<b>הערוך ערך פשפש</b>
אבל דכוליה ספר לא משום דמיחזי כמנומר — פי' נקודות.
<b>הערוך ערך מנומר</b>
<h2>דף נה.</h2>
על המריש הגזול שבנאו בבירה שיתן את דמיו — "וכפיס מעץ יעננה" (חבקוק ב', י"א) תרג' ושיפא מגו מרישא עני לה.
<b>הערוך ערך מרש</b>
<h2>דף נה:</h2>
לא היו סקריקין ביהודה... לקח מסקריקון וחזר ולקח מבעל הבית — פי' כשהיו מציקין אונסין את האדם היה אומר לו שא קרקע והניחני.
<b>הערוך ערך סקר ד</b>
אשקא דדייספק חרוב ביתר — פי' רגל הכסא כגון מרכבה שנושאין אותו בני אדם ופעמים בבהמות כדגרסינן בר"ג דפ' אותו ואת בנו (חולין ע"ט ע"א) כי מעיילת לי כודנייתא בדיספק.
<b>הערוך ערך דיספק</b>
<h2>דף נו.</h2>
עגלא תולתא — פי' רך וטוב כמו עגל שלישי בבטן.
<b>הערוך ערך תלת</b>
בחרוץ שבעין דוכתא דלדידן הוי מומא — בגמ' (בכורות ל"ח ע"ב) מאי חריץ, אמר רב פפא, תורא ברא דעייניה — פי' שורה שחוץ מן העין שמכסה את העין וזהו בת עין.
<b>הערוך ערך חרץ ב</b>
אמר נירון, הקב"ה ניחא ליה לאחרובי ביתה וכפורי ידיה בההוא גברא — "אכלה ומחתה פיה" (משלי ל', כ') תרגום אכלה ומכפרה פומהא.
<b>הערוך ערך כפר ט</b>
הוו בה הנהו תלתא עתירי, נקדימון בן גוריון — שנקדמה לו חמה, בן כלבא שבוע — שכל הנכנס לביתו שהוא רעב ככלב יוצא כשהוא שבע, בן ציצית הכסת — שהיתה ציציתו נגררת ע"ג כרים וכסתות.
<b>הערוך ערך כלב א</b>
למה נקרא שמו בן ציצית הכסת, — שהיתה ציצתו נגררת ע"ג כרים וכסתות — בקרקע במקום שהולך וציצתו נגררת עליהן.
<b>הערוך ערך צץ ג</b>
אקלידא — וגם כן פי' בע' קו"ץ.
<b>הערוך ערך אקלידא</b>
כל אקלידי מסר לשמעיה לבר מדציבי — פי' קלידי מפתחות.
<b>הערוך ערך קלד</b>
אמר רב חסדא, כלכא דחיטי בעיא שיתין כלכי ציבי — פי' אוצר של חיטים.
<b>הערוך ערך כלך ב</b>
קלנהו לכולהו אמברי, הוה כפנא פי' אוצרות.
<b>הערוך ערך אמבר</b>
סמידא ליכא, חיוריתא איכא — פי' קמח עב פסולת של סמידא.
<b>הערוך ערך חוור</b>
חיוריתא ליכא גושקרא איכא — פי' הבינוני שמוציאין מן הקמח ובלש' ערבי כשכאר.
<b>הערוך ערך גשקר</b>
אבא סיקרא ריש בריוני דירושלים בר אחתיה דר' יוחנן ב"ז הוה — פי' לסטים ופריצים.
<b>הערוך ערך בריוני</b>
וליעלון בך תלמידך דאנהו קשבי דחייא קלילי — פי' ישכבון עמך חד מן תלמידך במטה דלהוי משוי משום שהם יודעין שהחי קל.
<b>הערוך ערך קשב ג</b>
<h2>דף נו:</h2>
מייתינן צבתא ושקלינן לדרקון וקטלינן ליה — פי' כלי הוא שתופשין בו כל כלי מתכות החמין ובלשון ישמעאל כלבתין, "מלקחיה" (במדבר ד', ט') תרג' צבתהא.
<b>הערוך ערך צבת ד</b>
פריסתקא דרומאי — פי' כתב.
<b>הערוך ערך פרסתק</b>
יבנה וחכמיה ושושילתא דרבן גמליאל — פי' שלשלת יוחסין של נשיאים. "שרשרות זהב טהור" (שמות כ"ח, י"ד) תרג' ירו' שישלן דדהב דכי, בתר"י "ונקרב את קרבן ה' איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל" — שישלין מן צואריהון.
<b>הערוך ערך ששל</b>
יומא קמא אשקיוה מיא דפארי — פי' לשון לעז הוא פורפרי.
<b>הערוך ערך פארי</b>
יומא קמא אשקיוה מיא דפארי, למחר מיא דסיפוסקא, למחר מיא דקמחא — פי' פסולת הסולת והוא פת קיבר.
<b>הערוך ערך ספסק</b>
נטל הפרוכת ועשאו כמין גרגתני, ונטל כל כלי בית המקדש והניחם שם — פי' בלעז סצינטורי.
<b>הערוך ערך גרגרתני ב</b>
עמד עליו נחשול שבים לטובעו אמר טיטוס, כמדומה אני וכו' — "ויהי סער גדול בים" (יונה א', ד') והוה נחשול גדול בימא.
<b>הערוך ערך נחשול</b>
יומא חד חליף אבבא דנפחא שמע קול ארזפתא ושתיק — "ותשם את המקבת בידה" (שופטים ד', כ"א)
<b>תרג] ושויאת ית ארזפתא. פי' ארזפתא דנפחא קורנס של נפחים. ס"א מרזפתא ס"א מרזבתא ס"א רזובא והנם בע' מי"ם. [הערוך ערך ארזף</b>
אסקיה לבלעם בנגירה, אסקיה לטיטוס בנגירה — פי' בכישוף.
<b>הערוך ערך נגר ד</b>
<h2>דף נז.</h2>
יומא חד הוה חליף גונדא דרומאי — פי' חיל וכן בלשון ערבי גונד.
<b>הערוך ערך גנד ב</b>
אתא דרקונא שמטיה לכרכשיה — פי' עכס. דרקון נחש.
<b>הערוך ערך דרקון</b>
אתא דרקונא ושמטיה לכרכשיה — פי' הוא המעי הדבוק בפי הטבעת.
<b>הערוך ערך כרכש ב</b>
אזדקר ואכול ושתו — ענין ריקוד וקפוץ הוא כמו "כדי שיזדקר הגדי בבת ראש" (סוכה י"ד ע"ב).
<b>הערוך ערך אזדקר</b>
אדליקו שרגא עד דמיתחזי בלוניא דגושפנקא ס"א ביליונא — פי' חותם של טבעת.
<b>הערוך ערך בלן ד</b>
אדליקו שרגי עד דמתחזי בילוניא דגושפנקא — פי' חותם.
<b>הערוך ערך גשפנק</b>
ובהך גיסא הלולי ולא הוו ידעי — "בתופים ובמחולות" (שמות ט"ז, כ') תרג' בתופין ובחינגין.
<b>הערוך ערך חנג ב</b>
אף ארץ ישראל בזמן שיושביה עליה — רווחא, אין יושביה עליה — גמדא — פי' מכויץ.
<b>הערוך ערך גמד א</b>
וכשמת אמרה להן ספדו לזה שפטפט ביצרו יותר מיוסף.
<b>הערוך ערך פט ג</b>
לובן ביצה סולד מן האור, שכבת זרע דיהה מן האור.
<b>הערוך ערך סלד</b>
לובן ביצה סולד מן האור, שכבת זרע דיהא מן האור — פי' דיהא כיהה עינו.
<b>הערוך ערך דהא</b>
דכי הוה מתיליד ינוקא שתלי ארזא וינוקתא שתלי תורניתא — איצטרובילין.
<b>הערוך ערך תרניתא</b>
אלו פ' קרוני מלחמה שנכנסו לכרך ביתר — פי' עגלות... ובלעז קרו.
<b>הערוך ערך קרון</b>
<h2>דף נז:</h2>
שדר פירטא בביתיה ואיגייר — פי' שטר צואה.
<b>הערוך ערך פטר ו</b>
מעשה בת' ילדים וילדות שנשבו לקלון, הרגישו בעצמן למה הן מתבקשין —
<b>פי' האיש במשכב זכור והאשה בקובה]. [הערוך ערך קל ד</b>
אספסיינוס שחיק עצמות מלא שלש ספינות מגדולי ישראל אנשים ונשים להעמידן בקלון וכו' — פי' דבר ערוה... וכבר כתבנו מזה בקל בראש זה הפרק.
<b>הערוך ערך קלן ד</b>
גחין שקליה כי היכי דלימרו קבל עליה הרמנא דמלכותא — פי' צואת המלך. "ויצא השטן מאת פני ה"' (איוב ב', ז') תרג' ונפק שטנא בהרמנא מן קדם ה'.
<b>הערוך ערך הרמן א</b>
<h2>דף נח.</h2>
מ' סאה קציצי תפילין נמצאו בראשי הרוגי ביתר — פי' יש לתפלה של ראש ד' בתים ומכונסין לתוכה ד' פרשיות, שמע, והיה אם שמוע, קדש לי, והיה כי יביאך, וכל בית שמו קציצה לפי שהיא קצוצה מחברתה. פ"א, קציצה היא הטבלא.
<b>הערוך ערך קץ יב</b>
מאי "המסולאים בפז" (איכה ד', ב'), אילימא דהוו מחפן בפזא וכו' אלא שהיו מגנין את הפז ביופין.
<b>הערוך ערך פז א</b>
חשובי דרומאי הוו מייתי בילוניא דגושפנקא ומשמשין ס"א, ביליונא — פי' חותם של טבעת.
<b>הערוך ערך בלן ד</b>
חשיבי דרומאי הוו מייתי בילוניא דגושפנקא ומשמשין — פי' חותם.
<b>הערוך ערך גשפנק</b>
כמה מרחיקנה מדוכתא פלון, א"ל אינגד — פי' מעט.
<b>הערוך ערך אינגיד</b>
כמה ארחיקנה מדוכתא פלן, א"ל, אינגוד פוסתא ופלגא — פי' רש"י דף.
<b>הערוך ערך פסתא</b>
שנתן עיניו באשה ושווליא דנגרי הוה — פי' תלמיד.
<b>הערוך ערך שוול</b>
<h2>דף נח:</h2>
טוענין ליורש וטוענין ללוקח — פי' טוענין בי"ד בעבור לוקח שני, אומר לבעלים, מכרתם ללוקח ראשון לפיכך אין לך על לוקח שני כלל, ומפורש בלא יחפור (ב"ב כ"ג ע"א) אמר רב פפא, זאת אומרת טוענין ליורש וטוענין ללוקח.
<b>הערוך ערך טען ג</b>
ת"ר, הבא מחמת חוב ומחמת אנפרות אין בו משום סקריקון. אמר רב יוסף, אין אנפרות בבבל — פי' אנפרות שלקח אנס גוי באונס שלא כדין.
<b>הערוך ערך אנפרות</b>
בי דוואר — פי' שוטר ששולח אליו האיגרות. פ"א, איש ידוע שכל כתב אליו יובל והוא המשכיר ומשלח כל איגרת למי שנשתלחה לו.
<b>הערוך ערך דוור</b>
בטסקא — פי' מס שנותנין מן הקרקע.
<b>הערוך ערך טסקא ב</b>
אמר רב הונא רביע בקרקע שהוא רביע במעות — פי' כגון שקנה מסקריקון שדה ארכה ת' אמה בש' דנרין, מחזיר לבעלים פ' אמה נשאר ביד הקונה ש"כ אמה רביעים פ' אמה, דמי כל פ' אמה ממנו ע"ה דינר, נמצאו פ' אמה בע"ה דינר, רביע הקרקע הנשאר בידו של קונה שהן רביע נמי במעות שקנה בהן כל השדה. ושמואל אמר, רביע בקרקע שהן שליש במעות — פי' כשמחזיר הלוקח לבעלים ק' אמה שהם רביע של כל השדה נשארו ביד הקונה ש' אמה בש' דינר דמיהם לפי מה שקנה מאה דינר בכל מאה אמה, ונמצאו מאה אמה שלוקח בעל השדה דמיהן ק' דינר שהן שליש המעות שקנה בהם השדה. במאי פליגי, רב הונא סבר נכי חומשא זבן — כלומר מוזיל סיקריקון מה ששוה חמשה בארבעה אותו שהוזיל הסקריקון מחזירו לבעליו ושמואל אמר נכי ריבעא זבין וכן הפי' אחד הוא שכבר ביארנו חשבון אחד, רב הונא סבר מחזיר חומש בקרקע או רביע במעות קסבר נכי חומשא זבן פי' מה ששוה מנה קנה בשמונים כשנותן לו עשרים, נמצא שנותן לו רביע, הפ' שקנה בהן קרקע שהן רביע הקרקע שנשאר בידו. ושמואל סבר נכי רבעא זבן פי' שקנה בע"ה מה ששוה מנה הלכך נותן לבעל השדה כ"ה שהן דמי רביע כל השדה שקנה ושליש המעות שנתן לסיקריקון. ומותבינן על שמואל, זו משנה הראשונה, בית דין של אחריהן אמרו וכו' עד רבי הושיב בי"ד ונמנו שאם שהת בפני סיקריקון י"ב חדש כל הקודם בהן זכה ונותן לבעלים רביע בקרקע ורביע במעות קשיא לשמואל שאמר שהן שליש במעות, ופריק רב אשי כי תניא ההיא מתניתא רביע במעות לאחר שבאו מעות לידו של בעל השדה, כגון שקנה ת' אמה בש' דינר ונתן גם לבעלים ק' דינרים, נמצאו ק' דינרים רביע במעות שנתן הלוקח לסיקריקון ולבעלים דדמי שדה זו שהיא גבי דמי רביע בקרקע כל ק' אמה בק' דינרים. והלכתא כרב אשי דהוה בתרא ומתרץ מתניתא אליבא דשמואל דהוא רביע בקרקע ושליש במעות שלקח הסיקריקון.
<b>הערוך ערך רבע</b>
<h2>דף נט.</h2>
אמר רבא בריה דרבה ואיתימי רבי הלל בריה דר' וילס, מימות משה עד ר' לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד וכו'.
<b>הערוך ערך ולס</b>
חרש רומז ונרמז — "קורץ עין" (משלי י', י') תרג' דרמיז בעיניה. "שלח אצבע" (ישעיה נ"ח, ט') תרג' מרמיז באצבע, כבר פי' בע' קפץ.
<b>הערוך ערך רמז</b>
בן בתירה אומר, קופץ ונקפץ — פי' חרש רומז ונרמז ביד או בעין שיכול ליתן ולישא ברמיזה, קופץ ונקפץ שיכול ליתן ולישא ברמיזת הפה.
<b>הערוך ערך קפץ ב</b>
הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר — פי' פעוטות — תינוקות, ואוקימנא כבר שית כבר שבע וח' וט' וי', ולא פליגי כל חד וחד לפי חורפיה.
<b>הערוך ערך פעוט</b>
מאי מלתחה" (מ"ב י', כ"ב) דבר הנמלל ונמתח — כגון אמתחת העשויה מעור או מבגד שנמלל ונמתח זה פי' ר"ח זצ"ל. ואנו פירשנו כמו "וערפל חתולתו" (איוב ל"ח, ט') דכתיב "הוצא הלבוש", (מלכים-ב' י', כ"ב) והיא תיבה הפוכה כמו כבש כשב.
<b>הערוך ערך מלתחה</b>
שיגר לו (בן ניוס)
<b>בוניוס] לר', סובני וחומס סובני, סלסלה ומלמלא, סובני, וחומוס סובני כאמגוזא ופלגא אמגוזא, סלסלה ומלמלא, כי פיסתקא ופלגו פיסתקא מאי מלמלא, דבר הנמלל — אמר הגאון, הכין לישנא דגמרא, ובגמרא דפ' כיצד משתתפין (עירובין פ"ה ע"ב) בן ניוס איקלע לקמיה דרבי ואמר דהאי לשון אחרת הוא ולאו לשון חכמים הוא, ופי' סובני — בגד דק מאוד שמקפלין אותו ומכניסין אותו בקליפת אגוז, וחומס סובני חצי אגוז — בגד שמקפלין אותו ומכניסין אותו בחצי קליפת אגוז, ודומה כי סובני שם האגוז בלשון זה וחומס חצי בלשון זה, וכן סלסלה שמו של פיסתקא והוא בל' ערבי פיסתקא, וכן שיגר לו קליפת אגוז שיש בה בגד וחצי, קליפת אגוז שיש בה בגד ופיסקתא שיש בה בגד, ומלמלא הוא מלשון מלתחה שאם נמלל יהא קטן ואם נמתח יהא גדול. ורבינו חננאל פי' סובני הוא ל' יון כגון סבינתא שמתעטף בה כשיוצא מהמרחץ כל אדם לפי כבודו, וזה שאמר סלסלה ומלמלה כי אמגוזא ופלגו אמגוזא כי פיסתקא ופלגו פיסתקא יתכן שיהו בגדים דקים נתונים בקליפת אגוז הבאים מהינדי שהן גדולים. ורבינו גרשום פי' לישנא דגמ' שיגר לו בונייס בן בונייס לר' סובני וחומס סלסלה ומלמלה פי' סדינין דקין הרבה לצורך מלבושים וקורין הכי לשמות אותן סדינים סובני וכל כך דק שמקופל הוא שיעור אגוז, ומלבוש ששמו חומס היה דק ממנו שקיפולו אינו אלא כחצי אגוז, סלסלה ומלמלה היו כמו כן תכשיטין דקין שקיפול סלסלה כשיעור פיסתקא גרעיני פרי שקורין גלנדש, ומלמלה מחזיק קיפולו חצי פיסתקא, דבר הנמלל ונמתח שהיה מפשתן טוב ודק וכשטווה אותו נמתח החוט כמו מאליו. [הערוך ערך סבן</b>
סובני וחומס סובני סלסלה ומלמלה — פי' בע' סבן.
<b>הערוך ערך מל יד</b>
אמגוזא ופלגו אמגוזא — פי' אגוז ממש.
<b>הערוך ערך אמגוזא</b>
פסתקא ופלגא פסתקא — פי' בע' סבן. ירוש' בפ"ק דכלאים (ה"ד) אדם נוטע לוזין ובוטמין מה נפק מנהון פסתקין.
<b>הערוך ערך פסתקא</b>
<h2>דף ס.</h2>
א"ל, אין כותבין, ומה הטעם, לפי שאין כותבין — פי' בעא מיניה טעם ולא נתן לו, אלא א"ל, כי אין כותבין, כלומר קבלה היה לבני אדם לכתוב הכי.
<b>הערוך ערך לפי</b>
אף היא עשתה טבלה של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה אמר ר"ל משום ר' ינאי, באל"ף בי"ת — פי' מכל מלה אות אחת, א' — מאם, ל' — מלא, ש' — משכב, והכותב רואה האות וכותב המלה כולה.
<b>הערוך ערך אלף א</b>
מה כתיב בטבלה אם שכב ואם לא שכב, הכא במאי עסקינן, בסירוגין — פי' כותב מקצת מן הפסוק ומשייר מקצת.
<b>הערוך ערך סרג א</b>
<h2>דף ס:</h2>
ההוא שיפורא דמעיקרא הוה בי רב יהודה — פי' תיבה שנותנין בו המעות המתקבצות בישיבה, וכשמת עלה רבה במקומו ראש ישיבה ונעתקה התיבה לביתו וכן כולם.
<b>הערוך ערך שופר א</b>
מהו דתימא מצי א"ל סכר מסכר ואשקי בהנדזא, קמ"ל — פי' סתום בורך ואשקי בהנדזאי בשוה בדוולא אתה כמו שאני.
<b>הערוך ערך הנדז</b>
רב שימי בר אשי אתא לקמיה אביי, לותבן מר בעידנא, א"ל, אית לי עידנא לדידי — פי' עת ללמד כמו קבעת עתים לתורה (שבת ל"א).
<b>הערוך ערך עדן ב</b>
הנהו בני
<b>בי הרמך] — כבר פירשנו בע' בר שניא. [הערוך ערך הרמך</b>
הנהו בני בי הרמך דאזול כרו בר שניא וכ' — פי' בר שניא בל' ישמעאל מחול ופי' דבר המועתק ממקום למקום, כי משנין את מי הנהר מללכת נגדם ומסיבן אותן או רובן ממקום שהיו הולכין בו אל מקום אחר אותו המקום המשונה אם לכל מי הנהר נעשה נקרא שניא, ואם למקצת מי הנהר נעשה נקרא בר שניא. ובי הרמך זו עיר היא אצל פומבדיתא ושם מימי פרת מתחלקין לכמה חלקים. באו בני הרמך ופתחו נהר אל אחד חלקי פרת שמכניס קצת מימיו וסובב בג' וד' פרסאות וחוזר ומטיל את המים אל סוף הנהר העיקר, והעליונים הם בני המקום אשר תחת השניא ולמעלה ממקום חזירת המים וכן הוא. כיון שעשו כן באו בני המקום שהסבו המים ממנו וצעקו לפני אביי אמרו לו, הרי הנהר אשר לפני ארצינו (מתקין תיקנא)
<b>מתקיל תקלא] ופירוש שקרקעיתו עולה למעלה ואין המים עולין אליו אלא נשפכין כולן אל בר שניא, אמר להן לבני בי הרמך, לכו וסייעו את בני המקום הזה בכרותם את הנהר כדי שיורידו בו מעט למען יבואו שם מים ולא ישפכו כולם לבר שניא, אמרו לו, הרי השדה אובדת והפירות מתיבשין. אמר להם, אם כן צאו מן המקום דהכין דינא כל דאלים גבר, זה פי' רב האי גאון. [הערוך ערך בר שניא</b>
איזלי ואוהרי — פי' כמו אוחרי הן עשויין מן חריות של דקל כדכתיב "סלי חורי" (בראשית מ', ט"ז) והם רחבים מלמטה וצרים מלמעלה ועשויין כמין מסגרת בפיה וכשמתנדנדים הדגים או העופות בתוכן נסגרים וכיון שהן כלים קנאום בעלים ויש בהן גזל.
<b>הערוך ערך אהרי</b>
<h2>דף סא.</h2>
באיזלי ואוהרי כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי בלוחי וקוקרי — פי' מסגרות שעושין מן לוחות לתפוש הדגים ושמן בל"ע קולקא.
<b>הערוך ערך קקרי</b>
חזייה לההוא גברא דהוה קא שדי אופי ונתרן תמרי — פי' אופי עיקר חריות של דקל.
<b>הערוך ערך אפי א</b>
<h2>דף סא:</h2>
הנותן לפונדקית מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל הימנה — פי' חנות בל' ישמעאל פונדק. "בית אשה זונה" (יהושע ב' א') תרגומו פונדקיתא. "מפי החירות" (שמות י"ד, ב') תר"י מפונדקי חירתא.
<b>הערוך ערך פונדק</b>
מוריא ואמרה, בר בי רב ליכול חמימא ואנא איכול קרירא — פי' מורה הוראה לעצמה כאילו לזכות אומרת אחליפנו לחבר החמה שלי וצוננת שלו כדי שיאכל הוא הטוב.
<b>הערוך ערך מריא</b>
אשת חבר טוחנת עם אשת עם הארץ בזמן שהיא טמאה — פי' החטין לאשת חבר הן וחבר זה אוכל חולין בטהרה הוא, וטהרת ע"ה טמאה היא אצל חבר, כדתנן בגדי ע"ה מדרס לפרושין. ואם אשת ע"ה נדה התירו לטחון לאשת החבר שאנה נוגעת בקמח של עצמה בימי נדתה וכש"כ בקמח חבר.
<b>הערוך ערך אשת א</b>
<h2>דף סב.</h2>
אבל עושין חולין בטהרה ונוטל הימנה כדי חלה ומניחה בכפישה או באנחותא — פי' כפישה בלאי חמתות מקורעין שטהרו מלקבל טומאה. פ"א, היא קרטליתא והיא קפיזא בלישנא דרבנן והוא כעין סל גדול שכובשין בו זתים לכומרן, כדתנן בזתים פ"ט בטהרות (מ"ה) המניח זתים בכופש וכו', ונותן בו ענבים כדתנן (אהלות פי"ח מ"א) ונותן לתוך הכפישה ומוליכה לגת, ובית מושבה רחב, ותניא הבור והדות בחצר וכפישה נתונה עליו טהור, ואנחותא נמי כלי הוא.
<b>הערוך ערך כפש</b>
בכפישה או בנחותה — פי' בע' כפש. פ"א, חתיכה של לוח שנופל מן הנגרים.
<b>הערוך ערך נחותה</b>
רב יהודה אמר להו, הוחזקו. רב ששת אמר להו, אשרתא — פי' אשרתא יישר כחכם היינו הוחזקו אלא שבל' הזה היה אומר.
<b>הערוך ערך אשר א</b>
שלמא עלייכו מלכי, שלמא עלייכו מלכי ומניין דרבנן איקרו מלכי, שנא' "בי מלכים ימלכו" (משלי ח', ט"ו) ומנלן דכפלינן שלמא למלכי.
<b>הערוך ערך שלם</b>
<h2>דף סה.</h2>
אמר רב ג' מדות בקטן, צרור וזורקו אגוז ונוטלו זוכה לעצמו ואין זוכה לאחרים, וכנגדו בקטנה מתקדשת במיאון וכו'.
<b>הערוך ערך קטן א</b>
<h2>דף סה:</h2>
מהו דתימא במערב הא לא איתיה, קא משמע לן דילמא בהדי דאזיל מיגס גייס ביה.
<b>הערוך ערך גס ב</b>
פטרוה פרנסוה — "ושלח רצוצים חפשים" (ישעיה נ"ח, ו') תרג' פטרו דהוו אניסין בני חורין.
<b>הערוך ערך פטר א</b>
יצא בקולר ואמר, כתבו גט לאשתי — "נתן בניו פליטים" (במדבר כ"א, כ"ט) תרג' ירוש' שלילין בקלריא, "ויתנוהו בסוגר" (יחזקאל י"ט, ט') תרג' ויהבוהו בקולרין.
<b>הערוך ערך קלר ד</b>
ר' שמעון שזורי אמר, אף המסוכן — פי' חולה שאמר לעדים כתבו אע"פ שלא אמר תנו יכתבו ויתנו, דאומדן דעת הוא דאין אדם משטה בשעת מיתה וזה שלא אמר תנו החולי דחקו ולא השלים דבריו וכמו שאמר כתבו ותנו הוא.
<b>הערוך ערך חזר א</b>
ר' שמעון שזורי אומר, אף המסוכן — כבר פי' בע' חזר. פי' המסוכן חולה הקרוב למיתה כדתנן (חולין ל"ז ע"א) השוחט את המסוכנת, רבן גמליאל אומר, עד שתפרכס ביד.
<b>הערוך ערך סכן א</b>
<h2>דף סו.</h2>
דרא דר' אבינא לסילתיה ואזל לגבי דרב הונא רביה.
<b>הערוך ערך דר ג</b>
ודלמא שד הוא, אמר רב יהודה אמר שמואל, כשראו לו דמות אדם. אינהו נמי אדמויי אידמו, — דחזו ליה בבואה. אינהו נמי אית להו בבואה, דחזו ליה בבואה דבבואה.
<b>הערוך ערך בבואה</b>
<h2>דף סז.</h2>
ר' יהודה חכם לכשירצה — פי' לכשיפתח שפתיו הוא ראש המדברים.
<b>הערוך ערך חכם</b>
ר' שמעון חנות מיוזנת — פי' מה חנות מקושטת מכל מיני סחורה אף הוא היה מלא מכל מיני חכמה. ס"א מזוינת ופי' נאה.
<b>הערוך ערך חנות</b>
ר"ע אוצר בלום — כלומר בקי במשנה בתלמוד בהלכות באגדות ובמדרש ובכל דבר. ויש ששונין אוצר בלוס עיסה בלוסה (שבת ע"ו ע"ב) כלומר מעורב שהיו מעורבין בו כל מיני חכמה.
<b>הערוך ערך אוצר</b>
משנת ראב"י קב ונקי — פי' מעט וברור מכל ספק שהיא כסלת נקייה.
<b>הערוך ערך קב א</b>
ר' יוסי נמוקו עמו — פי' כל תורתו סדורה בפיו כלומר כל תורתו ברורה גמרא מסודרת בידו.
<b>הערוך ערך נמק</b>
ר' שמעון טוחן הרבה ומוציא קמעא. תנא, מה שמוציא אינו מוציא אלא סובין.
<b>הערוך ערך טחן</b>
א"ר שמעון לתלמידיו, בני שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מדותיו של רבי עקיבא.
<b>הערוך ערך מד א</b>
<h2>דף סז:</h2>
מי שאחזו קרדייקוס — פי' רוח.
<b>הערוך ערך קרדייקוס</b>
ונשתי בתריה חמרא מרקא... לישתי שכרא מרקא — פי' מזוג במים. פ"א, השוקט על שמריו כדכתיב "ושקט הוא על שמריו ולא הורק מכלי אל כלי" (ירמיה מ"ח, י"א). פ"א, יין המורק וצלול.
<b>הערוך ערך מרקא</b>
לשמשא בת יומא — פירוש לקדחת תדירא יום ליום. פירוש אחר באותו יום שהתחילה עליו.
<b>הערוך ערך שמש ד</b>
ולינחות במיא ולימוד ולותיב — פי' אדם שיודע לשוט על פני המים.
<b>הערוך ערך מד ב</b>
שמעה ביה ילתא ועיילה לבי מסותא — דביתהו דרב נחמן הות.
<b>הערוך ערך ילתא</b>
מסותא — שהוא מסחותא תרג' רחיצה דרך לשון ארמי להבליע ח' וע'.
<b>הערוך ערך סר ב</b>
אהדמו לי הדמי — "וישסעהו כשסע הגדי" (שופטים י"ד, ו') תרג' והדמיה כמה דהדמין גדיא. "וינתחה לעצמיה" (שם י"ט, כ"ט) והדמה
<b>לאיברהא]. [הערוך ערך הדם</b>
מיעסק בגשורי, אמר, גדולה מלאכה שמחממת את בעלה — פי' כשורה וגשורה אחד הן והן קורה.
<b>הערוך ערך גשר א</b>
אותיבו קמיה דסתנא דחנקא (חמותה) [חמתה] — פי' דסתנא חלק.
<b>הערוך ערך דסתן</b>
<h2>דף סח.</h2>
אנא מיכל אכלי וטעמי ביה טעמא דחיורא. א"ל, חיורא לא קא עבדינן האידנא. אמר להו, בדקו בדוכתיה דאמר רב חסדא, חיורא באוכמא לקותיה — כבר פירשנו בע' אכם.
<b>הערוך ערך חוור</b>
ציפתא — פי' מחצלת.
<b>הערוך ערך צף ז</b>
נחר ליה רב חסדא — פי' נהים.
<b>הערוך ערך נחר ג</b>
"עשיתי לי שרים ושרות" (קהלת ב', ח') אילו מיני זמר, "ותענוגות בני האדם" — אילו בריכות ומרחצאות.
<b>הערוך ערך שר יב</b>
כרא ליה בירא ומלייה מיא ומכסיה אטינרא — כתיב "מצור החלמיש" (דברים ח', ט"ו) ומתרגמין מטינרא תקיפא.
<b>הערוך ערך טנר</b>
כרא בירא ומליה מיא ומיכסיה בטינרא וחתמיה בגושפנקיה — פי' חותם.
<b>הערוך ערך גשפנק</b>
עזקתא — "והוא אסור בזיקים" (ירמיה מ', א') תרג' בעזקיא.
<b>הערוך ערך עזק ב</b>
וסתמינהו בגבבי דעמרא — פי' גיזי צמר.
<b>הערוך ערך גב ז</b>
שדא ליה שושילתיה ושסתמיה — פי' סגר השלשלת.
<b>הערוך ערך שסתמיה</b>
כי נקיט ליה ואתו מטא דיקלא חף ביה שדייה... וליתליה בסיפי בבא דכי עייל חייף ביה וכי נפיק חייף ביה.
<b>הערוך ערך חף ה</b>
<h2>דף סח:</h2>
אושכפא — פי' אומנין של מנעלים.
<b>הערוך ערך אשכף</b>
פתקיה ת' פרסי.
<b>הערוך ערך פתק ב</b>
רב ושמואל, חד אמר, מקלו, וחד אמר, קודו — פי' — מקלו, מקלו שסומך עליו והולך ממקום למקום, קודו — קערה של חרס שאוכלין עליה בכל מקום שהולך כמו מקידה של חרש והוא מכלי גולה המפורשין בע' שטח.
<b>הערוך ערך קד ג</b>
סריך — פי' סריכה כמו תפיסה כדכתיב "שממית בידים תתפש" (משלי ל', כ"ח).
<b>הערוך ערך סרך ב</b>
במוקיה קא אתי — פי' אלמוק בל' ישמעאל ועץ מלמטה ובלעז פיינילי.
<b>הערוך ערך מק ג</b>
לדמא דרישא — ליתי שורבינא ובינא — "ותאשור" — שרבינא.
<b>הערוך ערך שרבינא</b>
אסא דרא — פי' הדס רענן, וי"א הדס לח, וי"א מרודד ורחב.
<b>הערוך ערך אסא</b>
אסא רדא — עיין בע' אסא.
<b>הערוך ערך רד ג</b>
לדמא דרישא — ליתי שורבינא ואסא דרא וזיתא וחילפא דימא — פי' אע"ג דרכיכי עצים מיקרו, דהא פשתי העץ דרכיכי ואיקרו עץ ופירשו הראשונים הני חילפי דימא לא בריר לן ודאי מאי נינהו וקיי"ל כי הא מתניתא דכל שתחילת ברייתו מוציא עץ אילן הוא ועל כל שהוא כענין הזה בורא עצי בשמים מברכינן עליה, ואמרו ששמו בלעז רוזמרינו.
<b>הערוך ערך חלף ה</b>
וחילפא דימא ויבלא — פי' עשב ששמו יבלא
<b>בארמית] ובלשון קודש חצובה. [הערוך ערך יבל</b>
ליתי ורדא חיורא דקאי בחד דרא — "שושנת העמקים" (שה"ש ב', א') תרג' ועובדי יאין כוורדא דבמישר גינניתא דעדן.
<b>הערוך ערך ורד</b>
לצלחתא — ליתי תרנגולא בראו וכו' — פי' צערא דנקיט בחד גיסא דרישיה ושמו בל"ע צלחתא. פ"א מי שיש לו כאב באמצע ראשו כמו "ויבקע עצי עולה" (בראשית כ"ב, ג') תרג' וצלח.
<b>הערוך ערך צלח ב</b>
וליתליה בסיפי בבא דכי עייל חייף ביה וכי נפקי חייף ביה.
<b>הערוך ערך חלף ה</b>
<h2>דף סט.</h2>
לברוקתי ליתי עקרבא דשב חומרי וכו' — פי' שעיניה יפים ואינה רואה ע"י רוח יבא זה החולי רוח שאוחזת את העיניים.
<b>הערוך ערך ברק א</b>
לברקתי — ליתי עקרבא דשב חומרי — פי' כעין חליות שגופו עשוי דק ועב כעין חידקי.
<b>הערוך ערך חמר יא</b>
לשברירי דליליא — פי' שאינו רואה בלילה לשברירי דיממא — פי' כדאמר בע' סך סכי שמשא (בכורות מ"ג ע"ב).
<b>הערוך ערך שברירי</b>
לשברירי דליליא ליתי שדרא ברקא — פי' חבל של שיער.
<b>הערוך ערך ברקא ב</b>
אשא כלבא, אכסא תרנגולא — כבר פי' עם אכסא.
<b>הערוך ערך אשא</b>
אשא כלבא, אכסא תרנגולה — פי' זקן כלב שוטה תרנגול.
<b>הערוך ערך אכסא</b>
ונגבי שב אומצי משב בתי ונפקינהו נהליה אצינרא דדשא.
<b>הערוך ערך צנר ב</b>
וניכלינהו אקיקליא דמתא — "שער החרסית" (ירמיה י"ט, ב') תרג' תרע קיקליתא, "חבקו אשפתות" (איכה ד', ה') תרג' גפיפו קיקלתן.
<b>הערוך ערך קקל ב</b>
שברירי דפלניא בר פלניתא... לחדו לכלבא בביתא דעינא — פי' שחור קטן שבאמצע שחור שבלובן העין.
<b>הערוך ערך בביתא א</b>
ליתי שבעה סמקי מגוה דחיותא — פי' המורה של מגנצא ז' חתיכות בשר כחוש מתוך הבהמה. פ"א, טחלי.
<b>הערוך ערך סמק</b>
אחספא דאומנא — פי'... מקיז דם.
<b>הערוך ערך אמן א</b>
ואי לא הדרי עילויה ופלקו ליה — פי' ואוסרין אותו.
<b>הערוך ערך פלק</b>
אשלא דפוראי עתיקא — פי' אשלא חבל שעושין מפשתן או קנבוס ויש שעושין חבלים מן חריות של דקל ומושכין בהן את הספינה.
<b>הערוך ערך אשלא</b>
וקורטמא ומוריקא — פי' נייר של עשב.
<b>הערוך ערך קרטס ו</b>
וליתי אודדא דעמרא — פי' בתשובות חתיכה של צמר שאינו מנופץ והיא צבועה.
<b>הערוך ערך אודדא</b>
נגדול פתילתא ונטמיש בחלא — "...מעשה עבות" תרגום עובד גדילין.
<b>הערוך ערך גדל ד</b>
ליתי אודדא דעמרא ונגדול פתילתא ונטמיש בחלא דחמרא ונגרבל בההוא קטמא — פי' מגלגל הפתילה באפר.
<b>הערוך ערך גרבל</b>
ונגבול בהדי קיטמא וניגבול בדבשא ונגבול בנטפא.
<b>הערוך ערך גבל א</b>
גילא — פי' קש.
<b>הערוך ערך גל א</b>
ליתי ז' כוני פיראמא דסילקא וכו' — פי' כונא חופן.
<b>הערוך ערך כן ג</b>
פירמא דכרתי פירמא דסילקא — פי' מלא היד חתיכות של כרישין ושל תרדין.
<b>הערוך ערך פרם</b>
וחמשה בוני פרידא — פי' פרושת פירא.
<b>הערוך ערך פרד ה</b>
וכנגדן כנתא פטירתא — פי' כנתא אינטריל כגון (חולין קי"ג ע"א) הדורא דכנתא. פטירתא — שלעולם לא היה לה ולד כגון "פטר רחם" (שמות י"ג, י"ב).
<b>הערוך ערך פטר ב</b>
לככא — פי' זה המכתש שבפה הנקרא בלשון ישמעאל אלצרם ואלטואחן.
<b>הערוך ערך ככה ב</b>
ליתי תומא יחידאה — פי' שום שאין לו כן אלא הוא יחידי.
<b>הערוך ערך תם א</b>
ליתי תומא יחידאה וממרסיה במשחא ומלחא — פי' ממחקין ומערבבין.
<b>הערוך ערך מרס</b>
אטופרא דאליונא — פי' צפורן בוהן.
<b>הערוך ערך אליון</b>
לחינכי — א"ר יוחנן, חומתי וממרו — פי' בלעז פילטרו.
<b>הערוך ערך חמתי</b>
לבשולי ליתי פארי דריש נפיא — פי' לשון לעז הוא אפורפרי.
<b>הערוך ערך פארי</b>
ושובלילתא — פי' זרע תלתן.
<b>הערוך ערך שבליל</b>
לאפתוחי — לינפח ליה חבריה תחלי חיוורתא — פי' שחלים לבנים.
<b>הערוך ערך תחל ג</b>
לאסוקי — ליתי עפרא — פי' להעלות ולסלק החולי.
<b>הערוך ערך סק ג</b>
לברסם — ליתי כי פסתקא דנשדור — פי' ברסם פלוריטיקו.
<b>הערוך ערך ברסם</b>
פסתקא דנשדור — כבר פי' בע' נשדור.
<b>הערוך ערך פסתקא</b>
כי פיסתקא דנשדור — פי' פיסתקא גרעינה של פרי שקורין גלדנא שהן מאכל חיות. נשדור — אמונייק, ויש אומרים אמיאנטו.
<b>הערוך ערך נשדור</b>
חלבניתא דובשניתא — בע' דבש.
<b>הערוך ערך חלבנה</b>
וכי אמגוזא דחלבניתא דובשניתא — פי' חלבנה מתוקה בדבש.
<b>הערוך ערך דבש</b>
<h2>דף סט:</h2>
ניבחשיה בגואזא דמרמהון.
<b>הערוך ערך בחש א</b>
וליבחשיה בגואזא דמרמהון וכי בשיל גואזא דמרמהון בשיל ליה כוליה — פי' גואזא עצים יבשים.
<b>הערוך ערך גז י</b>
וכי בשיל ליד גוזא דמרמהוז — פי' עץ של אילן שקורין מרמהוז שהוא קשה ודאי בשיל ליה כוליה אחרינא.
<b>הערוך ערך מרמהוז</b>
נפקא דכלבא חיורא — פי' צואת כלב לבן ונפקא לא ניכול משום דמפריש — פי' דמעקר.
<b>הערוך ערך נפק ב</b>
ונגבול בנטפא.
<b>הערוך ערך גבל א</b>
לגירא — ליתלי גירא דלוליתא — פי' אבן עשוי כחץ הנופל עם הברד ומהפכה השטן למטה.
<b>הערוך ערך לוליתא</b>
למרסא — אנפקא דחמרא באהלא תולענא — "מכה טריה" (ישעיה א', ו') תרגום במחא מרססא.
<b>הערוך ערך רס ב</b>
אנפקא דחמרא.
<b>הערוך ערך אנפק</b>
למורסא — אנפקא דחמרא באהלא תולענא — פי' אדום כשני תולעת.
<b>הערוך ערך אהל א</b>
לפרחא דליבא, כל שכן דפרח ליביה אנא ליוקרא קאמינא — פי' כולן קרובי ענין הן גדול ורבוי.
<b>הערוך ערך פרח ז</b>
לפירחא דלבא — ליתי תלת כרושייתא דשערי תלת כרושייתא דחיטי — ג' חלות.
<b>הערוך ערך כרושייתא</b>
לפירחא דליבא — ליתי תלת קרושיתא דשערי ונשתרינהו בכמכא — פי'
<b>כותח]. [הערוך ערך כמך</b>
לצירחא דליבא — ליכול תלתא ביעי בניניא וכמונא ושומשמי — פי' כאב הלב.
<b>הערוך ערך צרח</b>
לכרצא — אנפקא דחמרא באטרפא דערא — פי' שרץ בני מעים.
<b>הערוך ערך כרץ</b>
טרפא דערא — פי' בלעז לאורו.
<b>הערוך ערך ער ז</b>
ביזרא גרגילא — בל"ע קורין לזרע בזר.
<b>הערוך ערך בזר א</b>
ליתי בזרא גרגילא וניצייריה בשוסתג — פי' חתיכה של בגד.
<b>הערוך ערך שסת ג</b>
ונצייריה בשוסתג ונתרייה במיא — "וכל משרת ענבים" (במדבר ו', ג') תרג' וכל מתרות ענבין.
<b>הערוך ערך תר ו</b>
נזדהר מביניתא, דאי לא מנקב להו למעייניה — פי' יזהר שלא ישתה זרע גרגילא.
<b>הערוך ערך בין א</b>
למישרא — סיסין רטיבא במים — פי' לשלשל מי שהוא עצור "ועתה הנה פתחתיך" (ירמיה מ', ד') תרג' הא שריתך.
<b>הערוך ערך שר יג</b>
וסימנך אצא רטיבא דסכר נהרא — פי' אצא — עשב שגדל בנהר סוכר נהרא בעלים שלו.
<b>הערוך ערך אצא</b>
צפירתא דלא איפתח — פי' שעירה שלא נפתח רחמה כלומר שלא ילדה. וי"א, עופות שמנים שלא ילדו.
<b>הערוך ערך צפר ב</b>
ואי לא נטחייה ביני ארבי דביתא חדתא.
<b>הערוך ערך טח א</b>
ואי לא ליבקי שכיבה דשכיב בשבתא — פי' ענין חיפוש.
<b>הערוך ערך בק ב</b>
לשיחתא ליתי אקקיא — פי' תחתוניות.
<b>הערוך ערך שחתא</b>
לשיחתא ליתי אקקיא ואילווא — פי' אקקיא בל"ע הוא מין בושם, אלווא נמי בלע"ז אלויי בושם.
<b>הערוך ערך אקקיא</b>
אספדיכא ומרתכא — פי' כסף חי והוא אזוק בל' ערבי. פ"א מטיפולי נשים.
<b>הערוך ערך אספדיכא</b>
מרתכא וחומרתא דפילון — פי' אבן שקורין לה ליתרצירו.
<b>הערוך ערך מרתכא</b>
לשחתא — ליתי אקקי וכו' עד חומרתא דפילון — פירוש קשר שיש בו מיני בשמים להסיר ריח רע. פ"א, כלי של זהב ממולא בשמים מעורבים כדמתרג' "בלולה" (ויקרא ז', י') דפילא.
<b>הערוך ערך חמר ט</b>
חומרתא דפלון — כבר פי' בע' חמר.
<b>הערוך ערך פלן</b>
חומרתא דפילון ושיפא דחמימתא — פי' צנון.
<b>הערוך ערך חם ו</b>
לשיגדונא ליתי פתיא דמינוני — פי' חולי הגיעתה על הירך לפיכך מושכת כרעה בתריית' וי"מ בלעז גוטא.
<b>הערוך ערך שגדן</b>
לשגדונא — ליתי פתיא דמינוני — פי' לחולי הנקרא גוטא ליתי דלי מלא ציר של דגים.
<b>הערוך ערך פתיא א</b>
לשיגדונא ליתי פתיא דמינוני וניגדריה שיתין זימנין אהא מטחתא וס' זימנין אהא מטחתא — פי' פתיא כלי חרס מלא ציר של דגים ומגלגל אותו ס' פעמים אהא ירך וס' פעמים אהא ירך. מטחתא היא אטמא ובלעז אנקא.
<b>הערוך ערך מטח</b>
לצמירתא — ליתי ג' נטופייתא משחא וכו' עד ונעיין בחומרתא דנפקא מיניה דמעליא לכולהו צימרי — פי' אותו אבן שיוצא ממנו כשיתרפא אם ישחוק אותו יפה וישתה ממנו יועיל לכל מיני אבן שבגיד. וי"א, לכל מיני קדחת, וכן מפורש לצמרא ברא — קדחת ששורף אותו מבחוץ לצמרא גוא — קדחת ששורף אותו מבפנים.
<b>הערוך ערך צמר ד</b>
תלת ניטופייתא מישחא דכופרי — פי' שלשה טיפין של פסולת זפת והוא העיטרן.
<b>הערוך ערך כפר ח</b>
נטיפייתא עצרא דכרתי — פי' טיפין מעצירת הכרישין.
<b>הערוך ערך עצר</b>
ליתי חוטא דזהוריתא דשדתיה דומה
<b>בת דומה]. [הערוך ערך זהר א</b>
וכי משתין אסיסנא יבישתא בצינרא דדשא ונעיין בחומרתא דנפקא מיניה — פי' גרגר קטן כמו אבן.
<b>הערוך ערך חמר יב</b>
תלת גריוי סופלי — פי' גרעינין.
<b>הערוך ערך ספלי</b>
טרף אדרא — פי' מאילני סרק והוא גדול ומשלח פארות וענפים הרבה...
<b>הערוך ערך אדר א</b>
ולותבינהו בתרתי משיכלי — פי' ספל גדול שרוחצין בו הכל.
<b>הערוך ערך משכל</b>
וניתי מתורא ונינח עליה — פי' דף.
<b>הערוך ערך מתרא ב</b>
<h2>דף ע.</h2>
לחזזיתא — ליתי שב חיטי ארזנייתא — "או גרב או ילפת" (ויקרא כ"א, כ') תרג' או גרבן או חזזן.
<b>הערוך ערך חזז</b>
לחזזיתא — ליתי שב חיטי ארזניי וניקלינהו אמרא חדתי, אדנפק מישחא מינייהו ונשוף — פי' שבע חטים גדולים.
<b>הערוך ערך ארזן ב</b>
אמר שמואל, האי מאן דמחו ליה בלונכי פרסאי — פי' לשון לעז לנצא — רומח.
<b>הערוך ערך לנך</b>
נשקיוה רביעתא דחלא שמגז.
<b>הערוך ערך שמגז</b>
הממלא כריסו מכל דבר אוחזתו אחילו — מאי אחלו, א"ר אלעזר, אש של עצמות.
<b>הערוך ערך אחילו</b>
תמרי, משבעא, ומשחנא, משלשלא, ומאשרא ולא מפנקא — פי' בע' אשר.
<b>הערוך ערך שחן א, של ג</b>
תמרי, משחנן, משבען, משלשלן, מאשרן ולא מפנקן — פי' משחנן — שמחממות את הגוף, משלשלן — שמשלשלין את המעים, מאשרן — שנותנין לו כח כמו חטי דשרירן (פסחים מ' ע"א) ולא מפנקן — שאין הבשר מתעדן בהן.
<b>הערוך ערך אשר א</b>
מיית ליה כונא דשתיתא דטלופחי — פי' לוקחין תבואה שלא הביאה שליש ומייבשין אותה בתנור ועושין מאכל מן הקמח.
<b>הערוך ערך שתית</b>
ואי לא הדרי עילויה ופלקו ליה — פי' כענין שאמרנו ואוסרין אותו.
<b>הערוך ערך פלק</b>
אמר ליה אליהו לר' נתן, אכול שליש, ושתה שליש, ולכשתכעוס תעמוד על מלואך — כלומר לא תמלא כרסך ממאכל, לכשתכעוס ימלא כרסך מכעס ולא יבקע.
<b>הערוך ערך מל יב</b>
מאן דשתי טילא חיורא אוחזתו ויתק. אמר רב חסדא, ס' מיני חמרא הוו מעליא דכולהו סומקא ריתחנא, גריעא דכולהו טילא חיורא.
<b>הערוך ערך טלא</b>
אמר מר עוקבא, האי דשתי טילא חיורא אוחזתו ויתק — פי' חלשות.
<b>הערוך ערך ותק</b>
ת"ר המשמש מטתו מעומד אוחזתו עוית.
<b>הערוך ערך עוים</b>
המשמש מטתו מעומד אוחזתו עועית, מיושב אוחזתו אלריא — פירושו מפהק ובלעז הוא אלרי.
<b>הערוך ערך אלריא</b>
מאי דרדרא, אמר אביי, מוריקא דחוחי — פי' כרכום שגדל בין החוחים.
<b>הערוך ערך חח א</b>
אלס — פי'
<b>אלס כמו לעס] שכססה [ומתחלף] כגון כשב וכבש. [הערוך ערך אלס</b>
הנתק והביכיה — פי' נתק — צרעת.
<b>הערוך ערך נתק</b>
וגדגדניות — פי' גדגדניות הן הנדקוקי ולשון ישמעאל הן, והן עשב שאוכלין הגמלים ולא יאכל אדם אותם אלא ע"י הדחק. וי"מ קוליינדרו כמו כזרע גד.
<b>הערוך ערך גדגדניות</b>
<h2>דף ע:</h2>
ודילמא שיחה דלאו נקטיה א"נ דהין הין נקטיה — כדרך ששיחת המלה אוחזת השוטים.
<b>הערוך ערך אמת</b>
מאי היא אילימא גושפקי וסדיני — פי' גושפקי הן גלופקרין הראויין בימות הגשמין וסדינין בימות החמה.
<b>הערוך ערך גשפק</b>
גלופקרי — פי' כסות עבה של צמר והן הן גושפקי וישנין תחתיהן בחורף ויש בהן ציציות כדי שיחממו האנשים.
<b>הערוך ערך גלפקר</b>
<h2>דף עג.</h2>
אכלו ארי אין לנו — פי' כיון דאמר אם מתי מחולי זה אע"פ שאכלו ארי ומת לא נתקיים תנאו שהרי לא מת מאותו חולי, והוא הדין נפל עליו הבית או נשכו נחש, אבל אם התנה אם לא יעמוד מחליו ונשכו נחש הרי נתקיים התנאי כי לא עמד לפיכך זה גט וזה אינו גט.
<b>הערוך ערך אכל א</b>
א"ל, זיל שפי ליה דהא קבילת עלך כל אונסא — פי' זיל תקנה דניכלה בניחותא.
<b>הערוך ערך שף ג</b>
רב פפא ורב הונא בריה דר' יהושע זבין שומשמי אגודא דנהר מלכא — פי' כמו "על גדותיו" (הושע ג', ט"ו) והן גפי הנהרות.
<b>הערוך ערך גד ז</b>
קקי חיורי משלחי גלימי דאנשי — פי' אווזים לבנים, כלומר אנשים קשים — זקנים מלשון (ב"מ ק"ט ע"ב) קש לחמש שנים, בעלי שיבה מפשיטין בגדי אנשים, נראין הדברים שגם אלו עופות טמאין כעופות של מעלה וכולן שוין.
<b>הערוך ערך קך ב</b>
מפני שלבה גס בה בשפחתה — פי' לבה קרוב לה.
<b>הערוך ערך גס ב</b>
<h2>דף עד.</h2>
אמר רשב"ג, מעשה בצידן באחד שא' לאשתו, "ה"ז גיטך על מנת שתתני לי אסטלתי ואבדה אסטליתו — תרג' ירושלמי "שמלה" — "ויקח שם ויפת את השמלה" (בראשית ט', כ"ג) "ואהב גר לתת לו לחם ושמלה" (דברים י', י"ח), "אדרת שנער" (יהושע ז', כ"א) תרג' אצטלי בבלאי.
<b>הערוך ערך אסטלית</b>
<h2>דף עד:</h2>
כ"ע דלו ג' דלוותא ואכלו ריבעא, את דלי ד' ואכול תלתא לסוף אתא מיטרא — וכו' — פי' משקין ג' פעמים ושקלי ריבעא מן הפירות, דלי את ד' וטרח יותר וטול שליש שהוא יותר.
<b>הערוך ערך דל ב</b>
התקין הלל שיהא חולש את מעותיו ללשכה ויהא שובר את הדלת ונכנס — גמר' (שבת קמ"ט ע"ב) מאי משמע דהאי חלשים לישנא דפורא הוא דכתיב "חולש על גויים" (ישעיה י"ד, י"ב).
<b>הערוך ערך חלש א</b>
<h2>דף עו.</h2>
היה הולך מיהודה לגליל הגיע לאנטיפטרס — פי' מקומות הן. עיר שהיתה ביהודה.
<b>הערוך ערך אנטיפטריס</b>
<h2>דף עו:</h2>
ולא הודו לו כל סיעתו — פי' בני מדרשו ואמרי לה כל שעתו — פי' כל החכמים שנמצאו שם באותה שעה.
<b>הערוך ערך סע ב</b>
ואמרי לה כל שעתו — כבר פי' בע' סע.
<b>הערוך ערך שע ג</b>
לכשתצא חמה מנרתיקה פי' מנושתיקה כדתנן (יומא מ"ד ע"ב) בכל יום לא היה לו נושתק.
<b>הערוך ערך נרתק</b>
<h2>דף עז.</h2>
הזורק גט לאשתו והיא בתוך ביתה או בתוך חצרה הרי זו מגורשת — פי' ר"ח, קבלנו מרבותינו אפילו זרקו לה בחצרה לא משתריא לעלמא עד דמטי גיטא לידא דגרסינן בירו' (גיטין פ"ח ה"ב) המחוור מכולם עד שיתננו לידה.
<b>הערוך ערך גט</b>
<h2>דף עז:</h2>
ההוא גברא דזרק לה גיטא לדביתהו, הוה קיימא בחצר, איגנדר גיטא ונפל לפיסלא — פי' נתגלגל הגט ונפל בפסל היוצא והבולט מן הכותל, כדגרסינן (סוכה י"ד ע"א) פסל היוצא מן הסוכה ואמרינן (שם י"ח ע"א) נסר ופסל מהאי גיסא.
<b>הערוך ערך גנדר</b>
אזל גיטא נפל בפסלא, א"ר יוסף, אי הוי ד' אמות על ד' אמות פלג ליה רשותא — פי' פיסלא עמוד שהוא גבוה עשרה ורחב ארבעה או כגון זיז היוצא למעלה מי' טפחים מן הכותל רחב ד' אמות. ופי' פיסלא כגון פסל היוצא מן הסוכה.
<b>הערוך ערך פסל ב</b>
<h2>דף עח.</h2>
כל דבר שהוא בקלתא לאתויי מאי, לאתויי טסקא דאכלה בה תמרי — פי' כלי כעין קלתה ובלעז טסקא.
<b>הערוך ערך טסקא א</b>
דעויק ליה בחרציה ושקלתיה — פי' שעקם מתניו ומצלה ליתן לה הגט והיא שולפתו ממותניו, דכיון דמדעתיה הוה, "ונתן" קרינא ביה, בפ' רבי חננאל ז"ל כתיב דאדיק ליה חרציה — ופי' כגון שהיה הגט דבוק במתניו בחוזק וצמצם מתניו ונתחלחלו
<b>ונטלתו] כאילו הוא נותנו לה לפיכך הרי זה גט. [הערוך ערך עויק</b>
דעויק לה חרציה ושלפתיה — "וחלצה נעלו" (דברים כ"ה, ט') תרגום ירו' ותשלוף סנדליה.
<b>הערוך ערך שלף ב</b>
<h2>דף עח:</h2>
מהו דתימא מצי א"ל משטה אני בך — פי' מצחק.
<b>הערוך ערך משטה</b>
גט בידה ומשיחה בידו — פי' יתר.
<b>הערוך ערך משח ג</b>
אמר רב יהודה, היתה ידה עשויה קטפרס — פי' כגון שהעמידה ידה משופעת ולא זקופה כמחיצה ולא פשוטה לקבל אלא עשויה כמין מדרון.
<b>הערוך ערך קטפרס א</b>
<h2>דף עט.</h2>
כמאן כר' דאמר קלוטה כמו שהונחה דמיא — פי' קלוטה כמו שהונחה — תפושה באויר אע"פ שלא הונחה כמו שהונחה דמיא.
<b>הערוך ערך קלט</b>
<h2>דף פ.</h2>
מאי מלכות שאינה הוגנת, — רומי שאין להם לא כתב ולא לשון — פי' היאך מלכות רומי מלכות שאינה הוגנת ואין להם כתב והלא אמרו (ע"ז ע"ב) זו מלכות רומי שטבעה יצאה בכל העולם כולו וחזינן דאית לה ב' כתיבות, הכי מסתבר דמלכות רומי נתחלקה לב' מלכיות אחת גדולה וטיבעה יוצאה בכל העולם כולו ויש לה כתב והיא הוגנת, ואחת קטנה (ונקראין אלבניזי) ואינה הוגנת ואין לה כתב, וגזרה הגדולה שיכתבו רבנן הגט לשמה, ומשום שלומה תקנו מלכות בגיטין, וגזרו שלא לכתוב לשום שאינה הוגנת שמולכת עמה ביחד, ולא לשום מלכות מדי ומלכות יון ולא לבנין הבית ולא לחרבנו כדמפורש טעמא בגמרא.
<b>הערוך ערך לשון א</b>
<h2>דף פ:</h2>
סנטר שבעיר — פי' שומר.
<b>הערוך ערך סנטר</b>
ההוא גיטא דהוי כתיב ביה לשום אסתנדרא דכשכר — פי' שלטון של אותו העיר.
<b>הערוך ערך אסתנדרא</b>
<h2>דף פא.</h2>
דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהם דרך טרכסמון כדי לחייבן במעשר והיו פירותיהן מתברכין — פי' דרך שערי גנות ופרדסים ודרך הרבים שבכך מתחייבין במעשרות ולא היו מערימין עליהן, ובריש ויקרא רבה פרשת טוב מלא נחת (פ"ג ס' ה') הושיט לו אגודה של טרקסימא, דאלמא דרקסימא ירק הוא וטרכסימון דרך פירות, וזה מעשר הוא מעשר שני שנאמר בו (דברים כ"ו, י"ג) "ביערתי הקדש מן הבית", וגם מעשר עני כמו כן אבל מעשר ראשון חייב בגורן.
<b>הערוך ערך טרכסמון</b>
<h2>דף פא:</h2>
גט קרח מפורש (במשנה) איזה גט קרח, כל שקשריו מרובין מעדיו.
<b>הערוך ערך גט</b>
<h2>דף פד.</h2>
התם בדידיה קיימא דאי בעי מחריז נפשיה בסילוא ולא ניים — פי' מכה עצמו בקוץ שלא יישן.
<b>הערוך ערך חרז</b>
<h2>דף פד:</h2>
מאן תנא, אמר חזקיה, ר' שמעון בר אלעזר הוא וכו' ר' יוחנן אמר, אפי' תימא ר', דילכון אמר, שאני הכא הואיל וקנאתו ליפסל בו — פי' אמר ר' יוחנן לחזקיה בנו של ר' חייא שהוא בבלי דלכון אמר כלומר רב כהנא החכם שלכם שהוא בבלי... וחזקיה בנו של ר' חייא היו קורין אותו בבלי בכמה מקומות מה בבלי אומר בדבר זה, ואע"פ שחזקיה רבו של ר' יוחנן הוא אומר לו דילכון.
<b>הערוך ערך דלכון</b>
<h2>דף פו.</h2>
עבדא דנן מוצדק לעבדו — כבר פי' בע' טצהר.
<b>הערוך ערך צדק ב</b>
פטיר ועטיר — עיין בע' טצהר.
<b>הערוך ערך פטר א</b>
ופטיר ועטיר — כלומר פטור ומסולק.
<b>הערוך ערך עטר ב</b>
ופטיר ועטיר מן חרורי ומן עלולי
<b>ומן ערורי] מלכא ומלכתא. [הערוך ערך חר ט</b>
מן חרורי ומן עלולי — כבר פי' בע' טצהר. זה מע' על שלישי.
<b>הערוך ערך עלול</b>
ופטיר ועטיר מן חרורי ומן עלולי ומן ערורי מלכא — כבר פירשנו בע' טצהר.
<b>הערוך ערך ער ט</b>
ורשו אינש לית עלוהי — פי' ורשות אדם אחר אין עליו כמו (סנהדרין ה' ע"א) אנא נטל רשותא. וי"א, ענין ואל תתודע לרשות (אבות א', י'). וי"א, הלואה כמו רשות מדעם. "כי תשה ברעך משאת מאומה" (דברים כ"ד, י') תרג' ארי תרשה בחברך רשות מדעם. ס"א, ורשום איניש — כבר פי' בע' טצהר.
<b>הערוך ערך רש ד</b>
עבדא דנן מוצדק לעבדו — פי' עבד זה פסול לעבדות ופטיר ועטיר — פטור מן חרורי — שאין בו צד חירות ומן עלולי — שאין בו עילא ומן עררי מלכא ומלכתא — שאין עליו מנהג המלך כבן חורין ורשו איניש לא אית עלוהי — שאין אדם יכול לערער עליו ולומר שלי הוא ומנוקה מכל מום — כמשמעו, ומן שחין דנפק עד טצהר דעתיך — שחין ישן שהיה בו קודם היום, ומן היום עד (ג)
<b>ד] שנים מקבל עלי אחריות. טצהר לשון (ג) [ד] שנים. ויש ששונין ומן ערורי מלכא — פי' ולא ערעור של שום אדם לא של מלך ולא של מלכה. [הערוך ערך טצהר</b>
מאי אסותיה, אמר אביי, גינברא ומרתכא וכבריתא — פי' זנגביל ובל' לעז זינזיברי.
<b>הערוך ערך גנבר</b>
מרתכא וכבריתא — פי' אבן שקורין לה ליתרצירו.
<b>הערוך ערך מרתכא</b>
גינברא ומרתכא וכבריתא — פי' כבריתא גפרית. "אש וגפרית" (תהלים י"א, ו') תרגם אשתא וכבריתא.
<b>הערוך ערך כבר ב</b>
<h2>דף פו:</h2>
מאי קרצית, אמר אביי, דידבתא דביני כיפי — פי' בע' דדב.
<b>הערוך ערך קרצית</b>
מאי קרצית, אמר אביי, דדבתא דביני כיפי — פי' זבוב, כדאמרינן בתחילת ערך ד', "ישרוק ה' לזבוב" (ישעיה ז', י"ח) פי' דדבתא דביני כיפי — זבובים שבין עמרים, ואינה פוסלת אם שותה ממי חטאת מפני שמוצצת ואינה מקיאה ולא הוו כמים שאובים.
<b>הערוך ערך דדב</b>
<h2>דף פז:</h2>
רב צייר כוורא — פי' צורת דג.
<b>הערוך ערך כוור</b>
רב צייר כוורא ור' חנינא צייר חרותא — פי' צייר חריות של דקל.
<b>הערוך ערך חרת</b>
רבה בר רב הונא צייר מכותא — פי' ספינה, ורב חסדא היה כותב בגט ס' מחסדא, ורב הושעיא היה כותב ע' מהושעיה, ומכירין חתימות ידייהו ומקומו זכור בע' חרותא.
<b>הערוך ערך מכתא</b>
ותנא דידן דילמא גונדלית חתים — פי' גונדלית בשמאל, הרוצה לכתוב ראובן מתחיל מן השמאל ומהלך אל הימין וכותב נבואר, הנה ראובן נקרא גונדלית, וכן בכתב יוני אם מתחיל מן הימין וכותב והולך בשמאל בכתב יונית ביטא אלפא הנה ראובן שניהן נקראו גונדלית וחיישינן דילמא היונים התחילו מן הימין כמדומין שישלימו חתימותן בראשן ונמשך כתיבתן עד השמאל או העברים התחילו מהופך מן השמאל, וכולן אחר התחלת שם העדים הולכין, לפיכך את שהעדים נקראים עמו לבדו הוא כשר וזה פי' גונדלית בין בזה ובין בזה. זה פי' ר"ח ז"ל. פ"א של גאונים גונדלית חתמו דאקיפו סהדותם סחור סחור לקמא כדת משה וישראל ואשתכח דכולהו אקמא כתיבו משום הכי קמא כשר ובתרא פסול. פ"א, לגאון אחר וששאלתם גונדלית במקומנו קורין שמאל גונדלית והמשמאיל בשמאל קורין אותו גונדליא דילמא איטר גונדלית חתם שמא בשמאל חתם.
<b>הערוך ערך גנדל</b>
כתב חניכתו וחניכתה כשר — פי' שם לווי ולא הזכיר שמו ממש.
<b>הערוך ערך חנך א</b>
<h2>דף פח.</h2>
התם דרמו להו כי עברא — פי' חתימות הללו מוטלין באמצע כמין בריח מבריח מזה לזה ואין גגן כלפי אחד מהן.
<b>הערוך ערך עבר א</b>
אלא רב בדייסקי הוא דהוה חתים — פי' רב בדייסקי הוה חתים מן צד הכתב, והן אגרות של רשות שאינן לראיית עדות, אבל בשאר שטרות תחת הכתב היה חותם רב ולא מן הצד, הלכך כל מן הצד בין גגו לגבי הכתב בין רגליו כלפי הכתב לא חיישינן להו אלא שניהן פסולין, וכן אחורי הגט אם הוא גט פשוט, ואם נקרין העדים בסוף אחד מהן שאינו סופו של אחד בין גג כלפי הכתב הוא כשר.
<b>הערוך ערך דסק</b>
כתיב ביה בהושע בן אלה, ויעש הרע בעיני ה' רק לא כמלכי ישראל" (מ"ב י"ז, ב') וכתיב "עליו עלה שלמנאסר" (שם ג'), א"ל, אותן פרוזדאות שהושיב ירבעם... ובא הוא ובטלן, ואעפי"כ לא עלו ישראל לרגל. אמר הקב"ה, אותן השנים שלא עלו ישראל לרגל ילכו בשבי — פי' פרוזדאות — שומרים.
<b>הערוך ערך פרזדאות</b>
"החרש והמסגר אלף" (מ"ב כ"ד, ט"ז) בשעה שפותחין נעשו חרשים, והמסגר — כיון שסוגרין שוב אין אחרים פותחין.
<b>הערוך ערך חרש ד</b>
<h2>דף פט.</h2>
אכלה בשוק, גירגרה בשוק — פי' שפכם בגרונו ולא שתה בשפתיו מן הכלי. "כי הייתי זוללה" (איכה א', י"א) תרג' גרגרניתא.
<b>הערוך ערך גרגרן</b>
ר"ע אומר, משישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה. אמר לו ר' יוחנן בן נורי וכו' — פי' כשנשים מתקבצות לטוות באור הלבנה משיחות פלונית מעשיה כך וכך ואם יזכירוה בדבר ערוה — תצא. ר' יוחנן בן נורי אומר, בדבר ברור. וכן הלכה.
<b>הערוך ערך מזר ד</b>
ההיא דנפק עלה קלא דאיקדשא באצפא דתוחלא — פי' כלי מלא שחלים. פ"א, גרעינה של תמרה.
<b>הערוך ערך אצפא</b>
אצפא דתוחלא — עיי' בע' אצפא.
<b>הערוך ערך תחל ב</b>
<h2>דף פט:</h2>
עדיין לא הגיע לפלגות ראובן — פי' ראובן שהיו בהם חכמים גדולים חקרי לב, והן היו יודעין אם הגיע זה הקטן הנראה כגדול בכל דרכיו כשאר גדולים וליחשבו כגדול ולהיות קדושיו קדושין, אבל אני אין בי כח להבחין בין קטן הנראה כגדול ולהיות קדושיו קדושין ובין קטן זולתו ואין לנו אלא הלכה בודקין לגיטין ולקידושין, הילכך בעינן י"ג שנה ויום אחד למעלה והוא דאייתי ב' שערות ובלבד שלא תהא שם אמתלא. פ"א, ההיא דאיקדשה לקטן הנראה כגדול, כלומר קטן בשנים ובעל קומה ועדיין לא הגיע לפלגות ראובן וקטן הוא עדיין אינו יודע לחלוק דעתו לחקור בין דבר ודבר כדכתיב "לפלגות ראובן גדולים חקרי לב".
<b>הערוך ערך פלג א</b>
רב זביד אמר, במקום אמתלא חוששין לאמתלא — כלומר יש פנים לדבר שיצא עליה קול שהיא מקודשת אע"פ שאינה כגון ההוא מעשה באשה אחת שהיתה גדולה בנוי וכו' ולא תאמר שכל אמתלא צריך הדבר להישמע ולהיאמר אלא א"כ יש מקום שמראה הדבר שיש שם אמתלא, כגון זה המעשה וכי בעבורו יצא הקול אע"פ שלא נשמע אמתלא בהדיא אמתלא היא, איתיביה, ובלבד שלא יהא שם אמתלא, דבעינן אמתלא להישמע בהדיא, ופריק, אימא שלא יהא שם מקום אמתלא. וסייעתא דסייעיה רב כהנא לא קמא ולא דמיא לנתקדשה ואח"כ בא בעלה וכו' למקום אמתלא. וכיון דמקשי ומפרק על דרב זביד ש"מ הילכתא כוותיה.
<b>הערוך ערך אמתלא</b>
<h2>דף צ.</h2>
כי משמש בד' לשונות — כבר פירשנו בע' אי.
<b>הערוך ערך כי</b>
אי, דלמא, אלא דהא — פי' כולהו צריכי דלא סגיא דלא לימא כהני לישני דאי מתרגמינן "כי יקרא" (דברים כ"ב, ו') ארי הוה משמע דצריך לחזור אחריו, ואנן מפרשינן (חולין קל"ט ע"ב) לכשיקרא לו ולא שיחזור אחריו, להכי צריך לתרגם אי יערע. "כי תאמר בלבבך" (דברים ז', י"ז) צריך לתרג' דלמא, דאי אמרינן ארי הוי משמע דמצוה להרהר זה הדבר, קמ"ל דילמא כלומר הזהר בלבבך שלא תאמר זה הדבר. "כי פתח תפתח" (דברים ט"ו, ח') הכי נמי אי הוה אמר ארי מה הוה משמע כלומר היכי מיתמר הדבר הזה "לא תקפוץ את ידך מאחיך" (דברים ט"ז, ז') מאי כי פתח תפתח ארי תפתח אדרבה אם מיפתח לא הוה קפיצה ואי קפיצה לא הוה פתיחה, אלא להכי מתרגמינן אלא מיפתח דהכי מיתמר לא תקפץ אלא מיפתח תפתח. "כי גוע אהרון" (במדבר כ', כ"ט) נמי אי הוה אמרינן ארי משמע דעדיין לא הוה מית אלא מיית והולך, להכי אמר דהא מית אהרן שכבר נסתלקו ענני הכבוד על שכבר מת אהרן. ובאלו לשונות פליגי, דבית שמאי ובית הלל מתרגמינן להאי "כי מצא" (דברים כ"ד, א') כגון כי גוע אהרן, ור"ע הוה מתרג' ליה כמו כי יקרא, כך פירשו תלמיד מגנצא מפי המורה, ור"ח פי' ב"ש סברו האי כי מצא בה ערות דבר אלא אם מצא בה ערות דבר הוא. וב"ה סברי האי כי אז הוה כלומר אי מצא אי לא מצא.
<b>הערוך ערך אי א</b>
<h2>דף צ:</h2>
ופרומה משני צדדיה — פי' מלשון "בגדיו יהיו פרמים" (ויקרא י"ג, מ"ה).
<b>הערוך ערך פרם</b>
